שלג על עירי

במסגרת הפינה הנוסטלגית של פורטל פ"תנטו לוקח אותנו הפעם ניסים קלדרון לשנות ילדותו ולשלג שצנח כאן לפתע.

אחרי שערכנו סיור קצר ברחובות המושבה והכרנו את בתי הקולנוע, נתמקד הפעם באירוע טבע חד פעמי שוותיקי המושבה ותושבי המדינה בת השנתיים לא ישכחו לעולם. התאריך: 6 בפברואר 1950. אף אחד לא הכין אותנו לקור המקפיא שירד על המושבה, הקולטת עולים חדשים ומיישבת אותם באוהלי המעברה. ואני הילד בן השש לבוש בסוודר צמר עם צמות, שסרגה לי אמא "פורטונה" ז"ל, מוצא עצמי (כמו יתר תושבי המושבה) יחד עם משפחתי, בתוך אותו בית "החימר והקש" שסביבו עצי הבננות ברחוב רוטשילד, שנודע כחצר משפחות "ינאי וקלדרון".

שלג בחצר הבית של משפחות ינאי וקלדרון ברחוב רוטשילד

יושב סביב גחלים בוערים ועששית נפט ובמטבח הקטן הפטיליה מחממת את מרק הפסוליה החם, ששימש מגן לכפור חודר העצמות. או אז, ללא הודעה מוקדמת, החלו בחוץ לרדת על חצרות בתי המושבה פתיתי שלג, שאט אט נערמו לגובה ויצרו תמונה בלתי נשכחת של לבן בעיניים. משפחות וילדיהם הקטנים עזבו את הבתים המחוממים ויצאו לחצרות ולרחובות, כדי להפליג עם כישרון הפיסול שלא ידעו שטמון בהם, והחלו לייצר מהשלג הקפוא "בובות שלג". חלפו להם 64 שנים של געגועים לאותו יום קר ומושלג, במיוחד בימי החום הלוהט שאנו חווים בימים אלה, וכל מה שנשאר לנו הם זיכרונות הילדות ושירו של הזמר יהודה פוליקר "חלון לים התיכון", המוקדש לאותו יום מושלג: "שנת חמישים סוף דצמבר, בחוץ מלחמת רוחות, השלג צנח כאן לפתע, לבן מזכיר נשכחות".

סיפורי פתח-תקוה – משמאל: שלמה בר שביט, יואל ריפל, יואל שר ז"ל, סמי פרג', ניסים קלדרון, אבשלום שמחי, משה הלל

התמונות באדיבות ניסים קלדרון

באדיבות כדורסלן העבר צביקה זליקוביץ' - פורטל פ"תנטו מפרסם באופן בלעדי תמונות נוספות מהשלג בפ"ת בשנת 1950:

ה"וואדי", או "השלל" - מה שהיום רח' ההגנה בפ"ת, והחצרות שמן העבר השני עד בית הכנסת בכיכר המייסדים

חצר משפחת שמואלי ומאחוריה "מגרש שפיגל"

הצריף וה"שדה" שלידו - של משפחת יעקובסון