ראש העיר מאוהב

איציק ברוורמן מסכם חצי קדנציה כראש עיריית פ"ת בסיפוק רב, ובראיון מיוחד לפורטל פ"ת הוא בטוח כי עלה על דרך המלך, מספק תשובות (כמעט) לכל שאלה ומבטיח כי הוא כאן להרבה מאוד שנים – הראיון המלא.

בתום שנתיים וחצי לכהונתו ולקראת המחצית השנייה של הקדנציה הראשונה כראש העירייה נפגשנו עם איציק ברוורמן לשיחה ארוכה. באופן כללי התחושה בשיחה הייתה כי ראש העיר באופוריה, אוהב מאוד את תפקידו ומרגיש כי התקופה הקשה מאחוריו. אולי זה בגלל רצף החגיגות האחרונות בעיר בחסות החגים, או בגלל שכידוע מה שלא הורג מחשל, ואולי סיבה אחרת, אבל מה שבטוח – הוא כאן ומרגיש חזק מתמיד.

שאלנו הרבה שאלות, קיבלנו הרבה תשובות. האם כולן משכנעות? תשפטו בעצמכם:

איך זה להיות ראש עיריית פ"ת?

"לדעתי זהו אחד התפקידים הכי מאתגרים שיש. המון עשייה, קשיים, יכולת להשפיע וסיפוק אדיר. קיימת תחושות שליחות, אבל בתפקיד הזה אי אפשר לצפות לתודות. זוהי העיר החמישית בגודלה בארץ, תקציב גדול מאוד, אוכלוסיות מגוונות. מצד אחד פוטנציאל למימוש ומצד שני קשיים שהם תולדה של עובדות אלה".

אתה לא מצפה לתודות, אבל לצד ביקורת רבה אתה מקבל גם מחמאות לפעמים.

"אני שמח לשמוע, לשולחן שלי מגיעות רק תלונות... באתי עם תחושה של שליחות, סגרתי משרד עו"ד, לא חיפשתי פרנסה. זה המקום הטוב ביותר להשפיע".

מה המטרות שלך כראש עיר? מהן סדרי העדיפויות מבחינתך?

"המטרה הסופית להוביל את העיר למצב שבו כל תושב פ"ת יגיד שהוא גאה, טוב לו והוא מקבל מענה לכל צרכיו וממליץ לחבריו לבוא לגור פה. הנושאים העיקריים על הפרק מבחינת סדרי העדיפויות הם חינוך, ניקיון וחזות העיר, מתן מענה לתשתיות חסרות עבור האוכלוסייה - מבני ציבור, גנים ופארקים, תוך שימת דגש לאזורים ושכונות שקיבלו פחות תשומת לב עד היום".

הצהרת בעבר שאתה מגיע לשתי קדנציות – יש שינוי בתכניות שלך?

"כן, יש שינוי. במצב אוטופי ראש עיר צריך לבוא לשתי קדנציות, אבל הבנתי שבגלל שדברים קורים לאט שתי קדנציות זו תקופה קצרה להשלמת פרויקטים גדולים. קודם כל לומדים, אח"כ מתכננים ולבסוף הולכים לביצוע. זה לא כמו בעולם הפרטי ובהייטק – כאן התהליכים יותר איטיים. החשש שלי הוא ששתי קדנציות לא יספיקו, ואני לא אעזוב באמצע לפני שאשלים פרויקטים שהתחלתי, כמובן בתנאי שיהיו לי את הכלים הדרושים לכך".

מתנגדיך טוענים שאחד מחסרונותיך הבולטים הוא בקבלת החלטות ובעיקוב פרויקטים - מה תגובתך בנושא?

"חלק מהפרויקטים תקועים מסיבות של קבלת הסכמות, ואישורים, תקציבים, וכן מעיכובים של גורמים רגולטיביים ואחרים. אלו דברים שלא תלויים בי. המערכות במדינה שלנו הן איטיות. זה לא קשור רק לפ"ת. דבר שני – כנראה אנשים כאן בעיר התרגלו בעבר שחלק מההחלטות התקבלו שלא בצורה מסודרת. אני לומד כל דבר, בודק את כל ההיבטים והנתונים. אני רוצה לראות שכל פרויקט נותן מענה מקיף גם לטווח הארוך, שולח אנשים לעשות שיעורי בית ולהביא נתונים, כדי לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר".

רבים מהגולשים שלנו הם זוגות צעירים ונוער – מה המסר שלך אליהם מבחינת עתיד העיר?

"אנחנו פועלים כדי לשנות את העיר. קיבלנו את פרס החינוך הארצי. המהפכה באזורי הבילוי זו דוגמא למה שעושים עבורם. היום קיבלנו נתונים ממשרד הפנים. לא רק שפ"ת היא עם ההגירה החיובית הכי גדולה, בכל היישובים האחרים בסביבה יש הגירה שלילית. רוב הנכנסים לעיר הם זוגות צעירים עם ילדים קטנים, וכנראה שפ"ת נותנת מענה הכי טוב לצעירים מבחינת מכלול של שירותים חינוך, עבודה, גישה נוחה למקומות אחרים, מקומות בילוי וכדומה".

ברוורמן וליאורה עופר בטקס השקת פארק עופר ב' (צילום: לשכת הדובר)

אנחנו עיר עם למעלה מ-250,000 תושבים, בטוח שיש מספיק עורכי דין, מהנדסים, כלכלנים, מנהלים וכדומה, שיכולים לאייש משרות בכירות בעירייה, ומבלי לזלזל חס וחלילה באף אחד מנושאי המשרה הנוכחיים, יעשו זאת עם תשוקה ואהבה 24 שעות ביממה ובצורה הכי מקצועית שיש. מדוע יש בעירייה מנהלים רבים שהם לא תושבי העיר, חלקם לא מכירים אותה ואת הבעיות שלה עמוק מהשטח? את חלקם אתה בעצמך מינית. מדוע שלא כל המנהלים הבכירים בעירייה, מנהלי האגפים והמחלקות יהיו תושבי העיר?

"התפקידים של המנהלים מאוישים רק עפ"י מכרזים. העיקרון היחיד הוא לקבל את הטוב ביותר. אגב, מהנדסת העיר למשל, עברה לגור בפ"ת לאחר שנבחרה. אם יבואו תושבי העיר שיהיו הטובים ביותר - הם יזכו במכרז".

האם ניתנת לפחות עדיפות לספקים תושבי העיר?

"כן. קיבלנו החלטה לשנות את מערכת הניקוד ולתת עדיפות לעסקים מקומיים. זה חלק מתנאי המכרז ואת זה מותר לנו לעשות, בתנאי כמובן שזה לא פוגע במחירים ובאיכות".

עם כניסתך לתפקיד ביצעת שינויים פרסונאליים רבים. זה טבעי להביא אנשי אמון, אך השאלה אם לא הגזמת? ראשית, צרפת מאות עובדים חדשים ומדובר בהכבדה משמעותית על תקציב העירייה. שנית - האם היה צורך בכל העובדים החדשים ואתה יכול לומר בפה מלא שלא מדובר היה באף מקרה בצ'ופר לפעילים פוליטיים, ושלישית - האם לא היה הגון יותר לתת צ'אנס לפחות לחלק מהעובדים שפוטרו כדי להוכיח עצמם – האם כולם היו לא מספיק טובים או נאמנים לתפקידם?

"אני שמח שהשאלה נשאלת. הפרסומים מוטים ודמגוגיים. עובדתית לא הובאו על ידי מאות עובדים כפי שהתפרסם. לצערי מי שרוצה להתנגח בי מציג נתונים בצורה שעושה עוול למציאות. בנינו עשרות בתי ספר וגני ילדים. אלו תפקידים יעודים – גננות, מורים, עוזרות. כך שנטו מדובר רק בעשרות – אלו הנתונים האמיתיים. בנוסף הקמנו את אגף האירועים ואת היחידה לשירות התושב. בסופו של דבר אין מנויים סתמיים. לגבי עובדים שפוטרו – מדובר בעובדים בודדים שלא ביצעו את תפקידם כראוי ולא עמדו ביעדים. אפשר לספור אותם על אצבעות כף יד אחת".

בעיר ישנם למעלה מ-20,000 בעלי עסקים קטנים, עצמאים, יזמים וסטארטאפיסטים. מדובר באוכלוסייה שמעולם לא קיבלה התייחסות בפ"ת, להבדיל מכל עיר אחרת הארץ. האם אתה מודע לכך והאם אתה מתכנן לשנות את זה?

"יש לנו את מרכז החממה ואנחנו מחפשים להקים מרכז יזמות עירוני. מנסים לאתר מקום שיהיה בית לאוכלוסייה זו".

פרס החינוך לפ"ת (לשכת הדובר)

לצערנו, למרות שכולנו יודעים שפ"ת במציאות היא כבר מזמן רחוקה מהתדמית הישנה שנדבקה לה כעיר ישנה ומשעממת שהעולם התחתון שולט בה, היא עדיין סובלת מבעיות תדמית קשות, כולל דעות שמחזיקים בהן חלק מתושבי העיר עצמה. האם אתה יכול לומר בפה מלא שהיום לאף עבריין או גורם בעולם התחתון אין השפעה על החלטות שמתקבלות בעירייה?

"היום כבר השיח הציבורי השתנה. אם תשאל אנשים פחות תשמע את הדברים האלה. יש בידינו גם סקרים שמוכיחים זאת. לגבי עולם תחתון - אני מודה למשטרה שעושה כאן פעילות מעולה נגד הפשיעה המאורגנת. ככל שלי ידוע אין מעורבות של עבריינים בפעילות העירייה. המודיעין המשטרתי מאשר זאת. הפעילות העבריינית המאורגנת ירדה מאוד בגלל הדגש ששמנו על זה והלחץ שלנו על השר והמפכ"ל. היחידות המוסוות של המשטרה הגיעו להישגים מצוינים".

האם קיימת תכנית פעולה שקשורה במיתוג של העיר? מה החזון שלך? האם למשל אתה רואה בפ"ת כעיר תיירות בעתיד?

"יש לפ"ת מה להציע. עובדים על תכניות מסלולים באתרים ההיסטוריים, פיתוח אזור הבילוי והרחבת האזור, כולל הכנסת מותגים חדשים. בעבר הייתי צריך לדאוג לילדיי שיצאו לבלות מחוץ לעיר. כיום מערים אחרות באים לכאן, יש שינוי מגמה. בקרוב ייפתח מלון, ממש בשבועות הקרובים, והא לא יהיה האחרון. באות לכן הרבה חברות גדולות ובימים אלה החלו העבודות להקמת פארק עופר 2".

מה המצב הכלכלי של העירייה? האם קיים גרעון?

"בשוטף אין גרעון. צריך להבין שכל דירת מגורים בעיר היא נטל על הקופה. כל עירייה מסבסדת כל דירת מהכסף שמגיע מהתעשייה והמסחר. בפתח תקווה חל ריבוי בשנים האחרונות במגורים אבל לא בתעשייה. לכן יש לנו פחות הכנסה פנויה וצריך לצמצם בעלויות. באופן כללי אנחנו עיר שמוגדרת כאיתנה, מנהלת את הצד הכספי בצורה טובה ולא סוחבת גירעונות. כדי לשמור על המעמד הזה אנחנו נאלצים לחסוך ולהתייעל".

פ"ת היא עיר של מגזרים רבים שלחלקם כוח פוליטי רב ולחלקם פחות. החילוניים למשל בטוחים שהם מממנים את החרדים, חלק מהשכונות טוענות שהן מקופחות. איך אתה מתמודד עם נושאים אלה, והאם יש לפחות בחלק מהטענות צדק?

"זה חלק מהמיוחדות והמורכבות שלא קיימת ברוב העיר מסביבנו. בהרבה מהמקרים מצליחים להגיע להשקעות שוויוניות. אנחנו משתדלים לעשות חלוקה צודקת ולפי הצרכים. מצד אחד הציבור מרוצה ועובדה שמגיעים לכאן, ומצד שני – אולי העובדה שכולם באים בטענות זה מראה שאנחנו עושים משהו טוב".

לפני יותר משנתיים מנכ"ל העירייה הוציא מכתב בהנחייתך שתוך מקסימום שנה יהיו בחירות מסודרות לוועדי השכונות. לא קרה כלום מאז. זה רציני? אתה מודע לזילות שמתרחשת בנושא הוועדים בשכונות? כל אחד מכריז על עצמו כוועד, פותח דף פייסבוק, אתר אינטרנט. זו לא התחזות? מה אומר החוק והאם יש אכיפה בנושא?

"דברים וולונטאריים לא קשור אלינו ואי אפשר לעשות כלום בנושא מבחינת החוק והאכיפה. בתחילה הייתה כוונה אמיתית לעשות בחירות. הסתבר שברוב המקומות המאבקים כל כך בעייתיים שאי אפשר לעשות בחירות וזה גם לא יפתור כלום. הנושא עדיין בבדיקה ואנחנו חושבים על דרך אחרת לייצר נציגות אמיתית, עדיין לא התקבלה החלטה סופית. אולי בסופו של דבר נהפוך את השכונות לרובעים – כמו בת"א. המטרה היא להקטין חיכוכים".

ואם כבר הזכרנו שכונות – כמה שאלות ספציפיות שמדאיגות את התושבים. ראשית לגבי שכונות הדרום והמזרח, שכוללות גם אוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך – יש לך בשורה עבורם?

"התחלנו להשקיע בשכונות האלו. אנחנו יכולים לטפל במרחב הציבורי. ההתחדשות העירונית תלויה בגורמים פרטיים. אנחנו מנסים לתת להם סיבה להשקיע שם, גם בעזרת תמריצים ליזמים. הבעיה מבחינת היזמים היא שעלות הקרקע שם זולה, אבל רואים ניצנים. למשל ביוספטל יש שכונה חדשה, יש ביקוש - ואז יזמים ירצו לבוא לבנות שם. זה הליך ארוך".

לגבי שכונות הצפון – לתושבי נווה גן יש טענות רבות לגבי הבטחות שלך שלא קוימו – האם יש צדק בטענותיהם?

"ישנם תושבים מסוימים בנווה גן וביניהם חבר מועצה אחד שגר שם ודוחף את התלונות בטענה שעיריית פ"ת התחייבה לעשות פארק והם שילמו על כך. מסתבר שכנראה היזמים שמכרו להם דירות הציגו להם הדמיות ואמרו להם ששולם עבור בניית פארק, אך לא כך הדבר. זה פרויקט של מיליונים, אני לא יכול לקחת מהקופה הכללית. אני ראש עיר של כולם. גמרנו את פארק נווה גן הצפוני, משקיעים בפארק הגדול והתחלנו לעבוד גם על הפארק החדש. זה לוקח זמן וייעשה בהתאם לאינטרסים כלל עירוניים".

לגבי אם המושבות – יש בשכונה בעיות רבות שלא מתאימות לשכונות חדשות. מחסור בכיתות לימוד, זיהום ולכלוך, בעיית יתושים קשה, פקקים רבים ביציאה מהשכונה בבוקר. יש לך בשורה עבור התושבים? מדובר באנשים שמשלמים ארנונה גבוהה, אוכלוסייה מאוד חיובית עבור העיר שמכניסה כסף רב לעסקים.

"צריכים להכיר בעובדה שאם המושבות היא כפי שהיא. כך בנו אותה בעבר ולא ניכנס לפרטים. כרגע צריך להתמודד עם מה שיש במסגרת המגבלות. אנחנו צריכים לבנות שם עוד מוסדות ציבור, אבל אין קרקע פנויה. 15 שנים לא בנו חטיבה ותיכון. עכשיו בונים כמה בתי ספר בו זמנית, זה פרויקט לא קל. ברחוב גיסין אנחנו בונים גן על קומות".

"לגבי הר הזבל יש תכנית להפוך את המקום לפארק. לגבי היתושים - זה נושא שלא טופל בעבר מבחינת תעלות ניקוז. בחודשים הקרובים נשלים את הבינוי וזה ייפתר סופית. אגב, חלק מהאזור הוא תחת אחריות השפד"ן אזור ירקון, שלא תלוי בפ"ת".

מה לגבי המחסור במקומות חנייה בשכונה? אנשים מקבלים דוחות – אבל מה אפשר לצפות מהם, שיחנו את הרכב באוויר?

"דוחות ניתנים לאנשים שחונים במקומות אסורים ומסכנים את הציבור או מפריעים לאחרים. יש כאלה שמתוך עצלנות לא חונים בחניות תת קרקעיות שברשותם או שחונים בחוץ "ליתר ביטחון" כדי ש"אם יבוא אורח" הוא יחנה בחנייה הפרטית שלהם. יש גם הרבה שרוצים לחנות בצמוד לבית, גם אם יש להם מקום שני רחובות ליד, ואז חונים במקום אסור. העירייה נאלצת לשלוח פקח כשיש פניות למוקד. בגלל שיקולי נוחות אנשים פוגעים בנכים או אישה עם עגלה שלא יכולה לעבור במדרכה, ואנחנו לא יכולים לעבור על כך לסדר היום".

פינת האירוח בלשכת ראש העיר - "כמעט ולא משתמש בה"

אחד מפתרונות התחבורה בעיר יכול להגיע מהרכבת – יש שתי תחנות אך הנגישות אליהן גרועה ביותר. באחת מהן אין חנייה ולשתיהן קשה להגיע (אין כמעט אוטובוסים). מה עושים כדי שהרכבת תהיה יותר שימושית לתושבי העיר?

"גם בתחנת קריית אריה יש מספיק חנייה, אם כי היא בתשלום. התכנון היה לוקה בחסר בעבר. במכרז החדש של התחבורה הציבורית יהיו יותר אוטובוסים לרכבת. אגב, העמדנו שאטלים חינם שנסעו ריקים במסגרת פיילוט שנמשך חצי שנה. מחקרים מראים שבסופו של דבר כמעט כולם רוצים לנסוע ברכב פרטי ולא ברכבת".

לגבי תחנה מרכזית – לאחרונה פורסם כי יש תכניות חדשות, אבל תכניות כאלו כבר הוכנו לפני 10 שנים. האם משתמשים בהן? מדוע היה צורך להכין תכניות מחדש?

"היו תכניות לפני 10 שנים, ראיתי אותן ונחרדתי – מדובר בתוכניות שמתאימו לתקופה שלפני 50 שנה. אנחנו הולכים לעשות תחנה מרכזית מודרנית שמתאימה למאה ה-21 , מבנה אייקון שיעלה מעל 250 מיליון ₪. החברה לפיתוח פ"ת תעשה זו לפי תכנית כלכלית עם גיוס כספים שלא מתקציב העירייה. קיימת תכנית עסקית ובעוד שנה תחל העבודה".

בכל עיר גדולה שמכבדת את עצמה - למשל ת"א, ירושלים וגם בעולם, ואתה בכל נאום מציין שפ"ת היא גם כזו - השוק הוא לב העיר, מרכז העסקים שבה. זה לא המצב בפ"ת. האם יש תכניות, במיוחד לקראת פרויקט הרכבת הקלה, לעשות מהפך באזור השוק ולהפוך אותו למוקד משיכה מרכזי לתושבי העיר וכן לתיירות פנים.

"אני מאוד אוהב ללכת לשוק, כבר היום הוא שינה את פניו ונעים להיות בו. התחלנו בשדרוג מערכת הניקוז לגשמים, ובשדרוג עיצוב השוק. החנויות בשוק ששייכות לעירייה יהפכו למקומות בילוי - בתי קפה ובוטיקים. אם השוק ישנה פניו הוא יהיה עוגן לסביבה שכולה פרטית, מה שיגרום לתמריץ ליזמים".

האם קיימת חשיבה אסטרטגית מבחינת הדמוגרפיה של העיר? משרד הקליטה פרסם לאחרונה דוח שלפיו העולים החדשים מרוסיה ואתיופיה מגיעים לפ"ת, ואלו מאירופה ואמריקה מגיעים לרעננה. האם לעירייה יש שליטה על זה? לא עלול להיווצר מצב שהאוכלוסייה הענייה בעיר תלך ותגדל? כיצד ניתן למשוך אוכלוסיות חזקות לעיר שימשכו איתן את החלשות ולא יגררו אחריהן?

"אוכלוסיית העולים מרוסיה בחלקה חזקה. אני לא מדביק תוויות. יש לנו מעט שליטה על הכוונת העולים. יש בעיר עולים רבים, העיר מורכבת וחלק מהעולים זקוקים לחיזוק. השאלה היא לא העולים אלא הקיבולת מבחינת האוכלוסייה באופן כללי. צריך לראות כמה אנחנו יכולים עוד לאפשר גידול באוכלוסייה. כיום אני מנסה להקטין בינוי גם מהסיבה הזו".

טוען שבספורט הכדור לא בידיים שלו

זה לא סוד שהספורט בעיר בפשיטת רגל – לפחות בכל הקשור לענפים הקבוצתיים הפופולאריים: כדורגל, כדורסל, כדוריד. פעם פ"ת הייתה מספר אחת בארץ כמעט בכל הענפים. היום אין לה כמעט נציגות בליגות המקצועניות. האם זה מפריע לך כחובב ספורט וכתושב העיר שגדל בעיר של ספורט? האם יש לך תכניות כיצד לשנות את המצב?

"מפריע לי מאוד. גדלתי על פ"ת בימי תפארתה הספורטיבית. זה לא עניין של כסף. הבעיה היא ניהול. כאן יש לי מעט יכולת להשפיע. אני אומר למובילי הספורט בפ"ת: אם לא תתעשתו ותתחילו לנהל מקצוענית אני לא אוכל לעזור. בינתיים כל הזמן צצות קבוצות חדשות וזה רק מחליש את הספורט בעיר. צריך להתאחד ולשים את המשאבים במקום מרוכז. אגב, נבנים כיום בעיר 4 אולמות חדשים, אבל באופן כללי אני לא יכול לעשות הרבה חוץ מלהיפגש עם מנהלי הספורט".

בוא נדבר לרגע על הקבוצה שאתה אוהד - הפועל פ"ת בכדורגל, ספינת הדגל של הספורט בעיר, שכל חובב ספורט בארץ וגם רבים בעולם, יודע את ההיסטוריה שלה. למרות שהיא במצב של מוות קליני כבר שנים רבות, עדיין עשרות אלפים עוקבים אחריה ורק מחכים שהיא תחזור. יש לך בשורה בשבילם? ראשי ערים אחרים כמו ירושלים, נתניה ועוד פעילים מאוד בגיוס אנשי עסקים שייקחו על עצמם את קבוצות הכדורגל. האם גם אתה עושה מאמצים כאלה? האם אתה לא חושב שזה גם יכול לעזור להתפתחות של העיר? קח לדוגמא את באר-שבע, ההצלחה של אלונה ברקת והקבוצה ממש הפריחה את הנגב. פעם אף אחד לא ספר אותם.

"לצערי בהפועל פ"ת התהליך הוא הפוך ממה שצריך להיות - תדמית הקבוצה שלילית מאוד. אנשי עסקים לא רוצים לבוא, כי מי שרציני ומבין עניין רואה את הבעייתיות אצל ההנהלה והאוהדים. מיעוט של אוהדים עושה נזק גדול ולכן קהילת העסקים מדירה רגליה מהקבוצה. אנחנו בדקה ה-90 וזה הרגע להבין שצריך לבנות הכל מחדש".

אז מדוע שלא תיקח את הפרויקט הזה על עצמך? אולי תיזום מפגש עם כל הגורמים הרלוונטיים.

"אני נפגש עם בעלי הקבוצה, אך לצערי ההתנהלות לא בכיוון הנכון. אני תמיד מוכן להירתם לכל יוזמה שכזו ולהתניע מהלך שבו כל הצדדים יהיו שותפים לדרך חדשה ונכונה".

השתכנעתם? גם אם כן וגם אם לא - שתפו אותנו בתגובות...