סיכום עצרת יום הקדיש הכללי

אמש, יום ראשון ה- 8.1.17, התקיימה באולם שרת בפ"ת עצרת ליום הקדיש הכללי. אהרון שכטר נשא את תפילת "אל מלא רחמים". אהרון שכטר ניצול שואה, נולד בשנת 1931 ברומניה בחבל בוקובינה, בעיר סוצ'אבה. אהרון שכטר היה בן 10 כאשר החל הגירוש והוא נותר שריד אחרון ממשפחתו שנכחדה בשואה.

את ששת נרות הזיכרון הדליקו תלמידות תיכון ברנר רעות סיקסיק, נועה רובין וליהיא זוארץ אשר מתנדבות במרכז העירוני לתיעוד, לחקר ולהנצחת השואה.

ראש העיר איציק ברוורמן, הרב הראשי לפ"ת מיכה הלוי, סגן ראש העיר וראש מנהל התרבות עו"ד איתי שונשיין אמרו בדבריהם כי חשוב להמשיך ולעסוק בהנחלת השואה לדורות הבאים, וציינו כי המרכז פועל רבות לשימור הזיכרון והנחלתו.

צילום: גידי לויתן

משה פלדמר חבר מועצת העיר ויו"ר המרכז שילב בדבריו ציטוט מכתביו של נח קליגר, שציין כי מחובתנו לפעול לקידום הנושא ועל כן פנה לשר החינוך על מנת שיחוקק חוק חובת זיכרון לנושא השואה.

פלדמר הוסיף כי המרכז העירוני לתיעוד, לחקר ולהנצחת השואה פועל ליישום הזיכרון לבני הנוער באמצעות סיור לימודי וחוויתי הנקרא "רחובות מעידים" במסגרתו נחשפים בני הנוער לאישים וקהילות שנספו בשואה ועל שמם נקראים רחובות בעיר, בנוסף יתקיים גם חידון עירוני שיוצא לדרך בימים אילו ושיאו יהיה ביום השואה בכ"ז בניסן. בנוסף לכל זאת, פועל המרכז לתעד את סיפורם האישי של הניצולים על ידי בני נוער הפוקדים את בתיהם ושומעים מהם את סיפורם, המועלה בהמשך לאתר האינטרנט של המרכז.

בחלק האומנותי עלה לבמה אהרן רזאל זמר ויוצר, במופע מיוחד שבו היה נוהג להופיע יחד עם סבתו פני רוזלר ז"ל. אמש, בין שיר לשיר, סיפר אהרן את סיפורם של סבו וסבתו.

סבתו ז"ל נהגה לספר במהלך ההופעות המשותפות שלהם על השנים הקשות באירופה, והתלאות שעברה, ואף הציגה לקהל את הטלאי הצהוב שנאלצה לשאת בהולנד. הטלאי נקבר באדמה על-ידי איכר שהסתיר את בני המשפחה, ובתום המלחמה - נתן אותו בחזרה לרוזלר.

רזאל מספר כי סבתו הסתתרה במשך שנתיים בחווה של איכרים (שהוכרו בהמשך כחסידי אומות העולם בהולנד), שסיכנו את חייהם ואת חיי ילדיהם.

"סבי, מרק רוזלר ז"ל, היה גיבור של ממש. לאחר שנתפס ונשלח ברכבת, הוא החליט שברגע שהרכבת תאט - הוא יקפוץ. הוא אכן קפץ וכמוהו גם אחרים שחלקם נורו למוות, אבל הוא הצליח להגיע בשלום למחבוא של סבתא והסתתר עימה במשך כל המלחמה. תמיד אמרתי לסבא שאני מרגיש ששם קפצתי איתך. זה היה ממש נס".

את אהרון רזאל הפתיעו מאחורי הקלעים זוג מבוגרים, ניצולים מהולנד, מנחם ואסתר פיליפסון-ערמון, אשר שיתפו את רזאל בקורות משפחתם בתקופת השואה בהולנד.

המופע היה עוצמתי, והעצרת שאורגנה והופקה על ידי המרכז העירוני לתיעוד, לחקר ולהנצחת השואה, הייתה מרגשת עד מאד.