סיכום אירוע הוקרה למתנדבי "נצר אחרון"

בשבוע שעבר קיים המרכז העירוני לתיעוד, לחקר ולהנצחת השואה, אירוע הוקרה למתנדבי "נצר אחרון" באולם שרת.

"נצר אחרון" הם כל אותם ניצולי שואה שהגיעו לישראל ממחנות ההשמדה של הנאצים ולאחר גיוסם לצה"ל ב-1948 נפלו בקרבות מלחמת העצמאות, מבלי להותיר אחריהם שארים (שכן בני משפחתם הושמדו בשואה).‏ מאחר ואין מי שיגיד אחריהם קדיש, קמה קבוצת מתנדבים ביוזמתם של  יצחק קליין ז"ל, משה פלדמר ויהודה שטרנפלד, ובעידודה של עיריית פתח תקוה והמרכז לתיעוד, לחקר ולהנצחת השואה הקימו מערך מתנדבים, האומרים קדיש במועד פטירתם של אותם ניצולי שואה שנהרגו במלחמה והם נצר אחרון.

האירוע התקיים במעמד ראש העיר עו"ד איציק ברוורמן, סגן ראש העיר וראש מנהל התרבות עו"ד איתי שונשיין ויו"ר המרכז העירוני לתיעוד, לחקר ולהנצחת השואה משה פלדמר.

צילום: גידי לויתן - Whale Studio

ראש העיר איציק ברוורמן: "זוהי זכות גדולה לומר קדיש על כל אותם גיבורים, אשר עברו את תלאות השואה, הגיעו למדינת ישראל ובמהלך המלחמה על עצמאותה, נפלו בקרב. אני מודה ליוזמי הפרויקט ולכל המתנדבים".

משה פלדמר הוסיף: "אנו רואים חשיבות מרובה בפרויקט נצר אחרון כחלק מפעילות המרכז ומהציווי 'לזכור ולא לשכוח'. אנו מוקירים ומעריכים את אותם מתנדבים אשר לוקחים על עצמם לומר קדיש אחר חללים אילו ובכוונתנו להמשיך ולפעול ביוזמות נוספות במהלך כל השנה בכדי להנחיל את מאורעות השואה גם לדור הצעיר". אבי פרטוש, מתנדב בפרויקט, אמר בשם אומרי הקדיש "חובה עלינו לזכור ולשמר את זיכרון הנספים בשואה בכלל ואת ניצולי השואה שנפלו במלחמה וכל בני משפחתם שלא שרדו את השואה בפרט".

בהמשך האירוע הרצתה פרופ' חנה יבלונקה חוקרת שואה, היסטוריונית ישראלית וראש המחלקה ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על סוגיית נצר אחרון - ניצולי השואה במלחמת העצמאות.

קודם למפעל "נצר אחרון" הייתה הנצחתם של חללים ניצולי שואה שאין להם שארים מפעלו האישי של יהודה שטרנפלד, אזרח מן השורה שמסירותו ועקשנותו הבלתי-נלאית הביאו בין היתר להקמת אנדרטת 'משֶבֶר לתקווה' ביער המגינים סמוך ללטרון בשיתוף קק"ל.

האנדרטה הוקמה ביוזמת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ונחנכה ב-22 באפריל 2004 בסופו של השביל העולה מהכניסה הראשית של יד ושם אל הר הרצל. כמו כן בשנת 2006 נחנכה "כיכר נצר אחרון" בעיר רעננה.‏

בית ספר התיכון עמל ב', אז בניהולו של מר שמעון גרינהויז, נרתם אף הוא ליוזמתו של שטרנפלד ותלמידי בית הספר חקרו את תולדות חייהם ומותם של החיילים והחיילות שעברו את אימת השואה במחנות ובגטאות, ונשארו פליט אחרון למשפחתם ולאחר הגעתם לא"י לפני קום המדינה ובימיה הראשונים התגייסו לכוחות המגן ונפלו חלל.

לאור יוזמתם ותרומתם למיזם זה, גרינהויז ושטרנפלד אף הדליקו משואה בעצרת הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ברחבת ככר גטו ורשה ביד ושם. גרינהויז ושטרנפלד אף עלו לבמה וסיפרו על פעילותם וסיפורם האישי.