נוק אאוט בחיים עוזר

אחרי אין ספור הזמנות לקרב הגיע יום שלישי, התאמנתי על הרעב, נעלתי את נעלי הריצה, חבשתי קסדה, קפצתי על האופנוע ויצאתי לקרב בלה קרנה. חתול רחוב - מדור חדש בפורטל פ"ת.

את "לה קרנה" ואת דורי אני מכיר כבר שנתיים וחצי, מהביס הראשון אני, דורי והרצועות סינטה שלו, הפכנו לחברים ממש טובים (איך אפשר שלא). דורי איש מקסים, יודע להכין בשר משובח, מבין את החשיבות של לחמנייה טרייה וירקות עסיסיים. אנחנו אומנם מכירים, אך הוא אינו יודע שאני עומד לכתוב על הקרב שעתיד לבוא.

עוד פוסט של דורי על "הקצב" - כמה אפשר? כל יום שלישי קופצת תמונה של מנה מטורפת ולצידה כתוב: "המבורגר מנתח צלעות ארגנטינאי טרי, סלייסים של צ'וריסוס פיקנטי מצופה ברוטב ברביקיו חם ועגבניות קלויות עטוף ברצועות אנטריקוט עם מעט צ'ימיצ'ורי. מעל הסקס הזה מונחת ערימה של קריספי בצל דק דק בתבלין הבית (רק בימי שלישי בינתיים)".

די, זהו, ההזמנה הזו לא תעבור בשקט. אני מחנה את האופנוע במקום הרגיל, עם רעב 8 (רעב כבד במיוחד) ונכנס למסעדה שברחוב חיים עוזר 1, פ"ת. החיוך של דורי מסביר הכל, הוא מבין למה אני פה, הוא רואה את הפרצוף הרציני שלי ונכנס לעמדת הקרב.
אני מוריד את הקסדה, דורי מניח המבוגר על הגריל, אני מתיישב, דורי זורק לחמנייה לתנור, אני לוקח שלוק מלימונדה, דורי משחרר כמה רצועות של סינטה ליד ההמבורגר, מחשבות על תבוסה אפשרית מתחילות לחלחל למחשבותיי, הרי בכל פעם שאני אוכל פה אני בקושי מצליח לסיים מנה...
בזווית של העין אני רואה את דורי מסיים את המלאכה. מזל, מחשבות התבוסה התחלו לתפוס תאוצה.

ואז בדיוק כמו בתמונה, אבל עכשיו עם ריח מטורף, מולי על הצלחת מונח המבורגר שאין לי מושג מאיפה להתחיל לתקוף. אני מנחית ביס משמאל, מקבל פיצוץ של טעמים בחזרה, מתאושש מהר ומנחית אחת מימין, שוב פיצוץ של טעמים, ההמבורגר הזה חזק, שניים קטנים, טעם של בשר משובח מתפוצץ לי בפה, מה עושים??? אין הרבה מה לעשות חוץ מלסיים את כל המנה ולעשות את אותו פרצוף מובס ומעונג, בדיוק כמו אילו שהיו לפני ואילו שעוד יבואו.

חוק חתולי הרחוב מספר 365 אומר שאם הפסדת בקרב יש לך שתי ברירות: או לעזוב או לחזור לקרב נוסף. אתם יכולים לנחש לבד באיזה חלק של החוק אני בוחר.  

לסיכום שני ציונים: הראשון הוא 0 והוא מוענק לי, 0 יכול לזוז, 0 יכולת לנשום, 0 כי כמעט, שוב כמעט ולא הצלחתי לסיים את המנה. להמבורגר הקצב של לה קרנה אני מעניק את הציון 10 כי זו באמת מנה משובחת ששווה לבוא ולטעום.

עוד משהו אחד קטן וחשוב - אפשר לכתוב על אוכל מכל כך הרבה זוויות, ורק בזווית אחת אנחנו לא מתעסקים יותר מדי, באנשים, אלה שמכינים, אלה שמבשלים, אלה שאורזים לנו הכל יפה בתוך הלחמנייה. עכשיו דורי כבר יודע מי אני, אז מחתול רחוב לגרילמן מנוסה: מדהים לראות איך המקום תופס תאוצה, את הפרצופים המובסים של הלוחמים הכי גדולים שיושבים לקרב מול הארוחה שלך, כיף גדול להכיר אותך, תמשיך להצליח. ממתינים למנה צמחונית ולרשת, שיהיה לי פינה גם בתל אביב.

ביקורת מסעדות של אוכל רחוב בפתח תקווה – חכו, זו רק ההתחלה...