מספר הצעות העבודה פוחת, או שהחברה הישראלית נמצאת במדרון תלול?

המציאות איתן מתמודדות אימהות מול ההיצע הדל ב"שוק" העבודה מתישה ומיותרת-  מיכל גולן מספרת על הקושי של אימהות למצוא עבודה.

בשנייה אחת את יכולה למצוא עצמך עוברת ראיון עבודה, אומרת "הנה זה זה", ובסוף מתברר שהתקבלה מועמדת עם ילדים גדולים, כאלו שלא צריכים את אמא כשהם לא מרגישים טוב, או מועמדות בלי ילדים. אני אגלה לכם סוד: זה מתסכל ומאכזב לדעת שאין באמת קבלה בחברה הישראלית של אימהות ברוב הארגונים. איפה התקציבים לאימהות עובדות? האם לא הגיעה העת לתכנית לימודית למעסיקים בנושא שילוב האימהות בארגונים?

את יכולה להגיע עם תואר ומעל 10 שנות ניסיון, אבל יש לך פרט אחד קטנטן בקורות החיים שלך שמפריע להם -  וזה הילדים. הרי אמא מתמודדת עם אתגרים יום יום ולו רק בזכות היותה אמא, אז סביר להניח שלהקליד מסמך או לתאם כמה פגישות יחד, אפילו יותר מזה: לתכנן פרויקטים ולגרום להם פשוט לקרות זה משהו שאותה אמא עושה ביום יום. אז כשאני רואה במודעות דרושים משרה 'במיוחד לאימהות', שעות העבודה 17:00/18:00-7:00, אני באמת מנסה להבין איך לדעת אותם מעסיקים זה הולך יחד?

אתרי האינטרנט של מודעות הדרושים ממחזרים את הצעות העבודה, ובהחלט מעורר תהיה האם הארגון פשוט לא מצליח למצוא מועמדת טובה, או שיש פה מודעות פיקטיביות על מנת למלא את לוח הדרושים ולהמשיך לגלגל את האתר, אחרי הכל גם הם צריכים להתפרנס.

במסע שלי למציאת עבודה אני נתקלת בהמון עצות והבטחות, אבל כשזה מגיע למציאות בפועל זה איפשהו מתמסמס. יש לא מעט מצגי שווא של הצעות עבודה, יש ראיון טלפוני, ואז מגיע התור לראיון הפרונטלי ומתברר שכל מה שסיפרו לך עד כה כלל לא כך במציאות.

בתור אחת שאין לה קשרים באף ארגון, רשות, עסקים, את מוצאת עת עצמך במלחמת הישרדות על מנת למצוא משרה שתהלום את הכישורים שלך. לפני שאתם קופצים ואומרים יש צהרונים ומטפלות – נכון, יש, אבל אל תשכחו שזה עוד נטל כלכלי על אימהות, ולא תמיד איכות הטיפול בילדים היא מקצועית.

החברה הישראלית או אולי המערבית פשוט מדלגים על האימהות ורואות אותן אמצעי זול לתעסוקה. חברה בריאה צריכה לקדם אימהות, להעניק להן את ההזדמנות לעצמאות כלכלית ולרווחה.

תמיד אפשר לעזוב הכל, אבל לנסות תמיד צריך. אז ברשותכם אני מתחברת עכשיו לאתרי הדרושים ומתחילה לי את היום. בשורות טובות ופרנסה לכולם!