ממה מורכב הפחד?

בימים אלו אני נתקל בלקוחות ובאנשים רבים שפונים אלי בעקבות חוויות של פחדים וחרדות.

אני מזהה שיש אי בהירות רבה לגבי המנגנון שמייצר פחד בלב האנשים.

אדם שישאל מה מפחיד אותו, יתלה את הפחד שלו בנסיבות המשתנות: גנבים, שודדים, כלבים, פחד ממחלות, פחד מוות ובימים האחרונים נוסף מרכיב פחד משמעותי - טילים שנורים עלינו מכיוון עזה.

המשותף לכל הפחדים הם שני פרמטרים ותכונה אנושית אחת: הפרמטר הראשון זה הפחד שאני לא אשיג את מה שאני רוצה, והשני - שאני אאבד את מה שיש לי, והתכונה הייחודית לבני האדם שמאפשרת לפחד להתרחש: היכולת לדמיין.

כל הפחדים בעולם סובבים סביב אותו מכנה משותף: אני מפחד שאני לא אשיג את היחסים שאני מדמיין שאני צריך, את הקריירה שאני רוצה, את הכסף שאמור להאכיל ולספק אותי או את הבריאות שאני רוצה, וכאשר אני משיג את הדבר שבו אני חפץ אני מפחד לאבד אותו: את החיים, את הבריאות, את הזוגיות, את הרכוש או כל דבר אחר שאני מדמיין שאני צריך כדי לקיים את עצמי.

מכיוון שפחד הוא תמיד מפני משהו עתידי שעלול לקרות לי אם וכאשר...היכולת לדמיין את העתיד היא התכונה הנוספת שמאפשרת לפחד להתרחש.

כך שכאשר אני שומע אזעקה, אני מדמיין שטיל עלול לפגוע בי ואני אאבד את השלמות הפיסית שלי או החיים שלי או של מישהו שחשוב לי, ואני מפחד. הפחד מתרחש בשלב שבו עדיין שום דבר ממה שאני מפחד שיקרה, קרה בפועל. ללא היכולת לדמיין תוצאה עתידית, הפחד לא יכול היה להתקיים.

מכיוון שהפחד מבוסס על דמיון, הרי הוא דמיוני ולכן ניתן היה לצפות שאנשים יוכלו להתגבר עליו בקלות. למה הדבר דומה: לילד קטן שכאשר מכבים לו את האור בלילה הוא מתחיל לבכות ולהתלונן שיש לו מפלצת מתחת למיטה. גם כאשר נשמעת האזעקה וגם כאשר הילד מתלונן על המפלצת, פועל אותו המנגנון של דמיון שמייצר את הפחד ובשניהם הוא דמיוני.

אלא שכאן נוסף מרכיב שהופך את הדמיון למשהו ממשי: הפחד מעורר תחושה פיסית קשה בגוף. התחושה הופכת את התהליך הדמיוני למשהו מוחשי. החוויה הפיסית הופכת את הדמיון למשהו שנראה אמיתי. החווה מזדהה עם החוויה ומאמין שמה שהוא דמיין הוא אמיתי. שוב אותו מנגנון פועל גם אצל הילד הקטן שמדמיין מפלצת בחושך, וגם אצל אדם מבוגר שנבהל כשהוא שומע אזעקה.

הדרך להתגבר על הפחד היא לבטל את התהליך שמתרחש בדמיון ולחזור לנוכחות של הרגע הזה.

ישנן מספר טכניקות שבהן כל אחד יכול להשתמש:

1. טכניקת ההבדלה: כשמתעורר הפחד, לשאול שאלה: מה אני מדמיין שעומד להתרחש? ואז לבדוק על ידי שאלה נוספת: האם מה שאני מדמיין קורה עכשיו? המטרה היא לאבחן את הפער בין הדמיון לבין המציאות.

2. הסטת המחשבות: מכיוון שבכל רגע נתון אדם יכול לחשוב מחשבה אחת בלבד, אם נסיט את המחשבה מהדמיון על מה שיקרה אם ינחת לי טיל "על הראש", למחשבה אחרת שלא קשורה. לדוגמה: לזיכרון של הנאה מהעבר.

3. טכניקה של עבודת עיניים ושילוב מח ימין ושמאל: הסטת גלגל העין למעלה כאילו שאני רוצה לראות הגבות שלי. ככל שהעיניים שלי יסתכלו למעלה, החיבור לרגש שמתעורר יפחת. נוסיף לזה גם הליכה במסלול של שמונה בחדר, שגורמת לאינטגרציה של מח ימין ושמאל ומפחיתה את הפחד והמתח. אם אין מקום ללכת, ניתן לצייר עם האצבע את הספרה שמונה מול הפנים ולעקוב עם העיניים אחרי האצבע. כמובן שאת תרגיל ההליכה או מעקב העיניים אחר האצבע יש לעשות מספר פעמים רצוף עד שהפחד יעלם.

במקרה של חרדה קיצונית כשכל הטכניקות לא עוזרות כדאי להיוועץ במומחה, מכיוון שחרדה יכולה להתקבע כפוסט טראומה שנזקיה יכולים להיות יותר קשים.

לכתבות נוספות של יהודה בנך בנושא תודעה חופשית

יהודה בנך - כלכלן, מאמן אישי ועסקי מוסמך, דאן 2 קארטה, מתרגל מדיטציה ונון-דואליטי.

Master NLP Practitioner, HypnoCoach Pracrtitioner

הדף העיסקי של יהודה בנך בפורטל פ"תנטו

האתר של יהודה בנך