מי שומר עלינו?

נפגשנו עם ראשי אגף הביטחון בעיריית פ"ת כדי לשמוע איך מטופל הביטחון השוטף של תושבי העיר וכיצד מתכוננים למצבי חירום.

יריב סנדלון, מנהל אגף הביטחון בעיריית פ"ת, מונה לתפקיד לפני כשנתיים. סנדלון, אלוף משנה במילואים, כיהן בעבר כמפקד חטיבת העמקים, מפקד מחוז מרכז של פיקוד העורף וקצין אג"מ פיקודי. פגשנו אותו ואת אילן קרני מנהל אגף החירום כדי לשמוע על תחומי הפעילות, במטרה להיות קצת יותר רגועים כתושבים, לקראת מקרים שנקווה שלא יקרו...

מהו אגף הביטחון?

אגף הביטחון בעירייה אחראי על שני תחומים - ביטחון שוטף וחירום. אנחנו מתממשקים גם עם המשטרה, כשהשיטור העירוני מורכב בחציו מעובדי עירייה וחציו שוטרים השייכים למשרד לביטחון פנים. אנחנו מקיימים אימונים משותפים והפעילות שלנו מתרכזת בעבירות איכות חיים.

מהם התחומים העיקריים שבהם מתרכזת העבודה השוטפת?

התחום הראשון הוא ביטחון מוסדות החינוך. מדובר בכ-420 מוסדות מכל הזרמי, שעוברים ביקורות בטיחות ומתקנים. בתחילת כל שנה צריך להוציא אישור שכל התהליכים בוצעו. בנוסף, אנו אחראים על אבטחת מתקני עירייה, כגון: השירות הווטרינרי, מוזיאונים, היכל התרבות ומוסדות הרווחה השונים.

מה עוד?

אנחנו אחראים גם על אבטחת אירועים נקודתיים, כגון עדלאידע או כל אירוע גדול שמתנהל ע"י העירייה.

מה לגבי נושא החירום?

אנחנו חיים במדינה למודת מלחמות שבה מדובר בנושא חשוב מאוד, למרות שמצד שני שמנטליות כאן היא שהדחוף דוחה את הכל וזה מקשה על ההערכות. תחום החירום שונה מאוד מהשגרה.

מהו בעצם מצב חירום?

כשהמדינה מכריזה או שהעירייה מכריזה על מצב חירום, ואז כל המנהלים בעירייה עובדים במצב חירום. מגויסים לשעת חירום כמו במילואים. 1,100 עובדי עירייה הם גם אנשי חירום רשומים ומחויבים לנושא.

צילום: דוברות העירייה

מהם הנושאים העיקריים שבטיפול תחום החירום?

בניית מטה חירום, הכשרות והשתלמויות, חלוקת העיר לרובעים – ישנם שבעה כאלה: מנהלת תעשייה, מנהלת מכבים, מנהלת עמישב וכרגע מוקמים עוד ארבעה.

חשוב מאוד להכין הכל מראש, ואנחנו מתבססים גם על מתנדבים - יחידת מתנדבים סע"ר תעבוד בשבעה צוותים, אחד לכל רובע. ישנם מתנדבים גם בארגונים קיימים, כגון עמותות, ויש גם התנדבות אישית בחירום.

נושא חשוב נוסף הוא הכנת מרכזי קליטה לאוכלוסייה. המרכזים נמצאים בבתי ספר - 32 אתרים, כולל ציוד ומחסני חירום

ההתגוננות פיזית היא נושא חשוב נוסף, כלומר לדאוג ליכולת של התושבים לתפוס מחסה. יש מיפוי של כל המבנים בעיר. כרגע לכחמישים אלף תושבים אין מענה מיגוני, ומהבחינה הזו פ"ת לא שונה מכל מקום אחר בארץ. אנחנו גם מטפלים במקלטים קיימים, כמאה במספר בעיר.

קיימים 20 צופרים בפתח תקווה, לפי אזורי צפירה. קיים פול של ארגזי פריסה, ציוד לתנאי מחייה בסיסיים. במצב חירום כמובן שנשתמש גם בכלי התקשורת המקומיים לצורך מתן הנחיות מצילות חיים.

מה לגבי הערכות לרעידת אדמה?

קיימות 43 מערכות התראה לרעידות אדמה בבתי ספר, מתוך 115 בתי הספר שקיימים בעיר. אגב, המערכות יכולות גם יכולה להתריע גם על טילים.

קיימים גם ממשקים עם בתי החולים לטיפול נפגעים בעיר, כולל שמרטפיות במצבי חירום. מתקיימים גם תרגילים משותפים. בנוסף אנחנו כרגע נמצאים במכרז למכלול חירום חדש.

אילן קרני, מנהל מערך החירום מבקש להוסיף: "עד שיריב הגיע היה אומנם מערך חירום וביטחון. אך ללא ספק יריב הביא ניסיון ויכולת בהיבט פיקודי ומערכתי, כדי לרתום את יכולות האגף לעשייה משותפת, מה שתרם רבות להעצמת הביטחון ברשות. היום יש חפ"ק שנותן סיוע שוטף לרשויות באזור וצוות תגובה מיידי לשוטף וחירום ונגררות עם ציוד רלוונטי לתגובה ראשונית. לא במקרה מגיעים לפתח תקווה נציגים מהאו"ם ומכל העולם כדי ללמוד מאיתנו".