במסגרת פעילותי אני מעביר גם חוג חשיבה חיובית במתנ"ס בפתח תקווה. המסר העיקרי שאני מעביר למשתתפים הוא שלכל אחד ואחת יש 100% אחריות על התחושות שלו.
התודעה שלנו מפרשת את המציאות ומסווגת אותו כטוב או רע, וזו בדיוק הסיבה שיש דברים שגורמים לנו הנאה או כאב. התרחשויות שאנחנו מחשיבים כטובים גורמים לנו להנאה, ואלה שאנחנו מסווגים כרעים גורמים לכאב (מנטאלי).
הדברים שאנחנו מסווגים ככאב ואנחנו דוחים, יגרמו לנו סבל או אומללות. כך שהסבל והאומללות הם למעשה תוצאה של הדחייה שלנו את הדברים שאנחנו לא רוצים בחיינו. מכיוון שהשליטה שלנו על המתרחש מוגבלת, מן הסתם יקרו בחיינו מאורעות או התרחשויות שלא נאהב ונרצה לדחות. ההתנגדות למתרחש היא הגורם לסבל. כשמתרחש דבר מה שאינני אוהב ואני מתנגד לו, אני סובל.
באחד השיעורים פנתה אלי אחת המשתתפות ושתפה שלבת שלה יש סרטן והיא נמצאת בעיצומם של הטיפולים והמחשבה על הבת שלה שחולה גורמת לה סבל.
"אז מה אני צריכה לעשות? לא לסבול? להתעלם? איך אני יכולה להישאר אדישה?" היא שאלה.
אני מביא כאן את תשובתי במטרה לעזור לכל אחד שנתקל בסיטואציה דומה, בגלל שבעבודתי עם סבל וכאב של אנשים אני מוצא הרבה פעמים את הבלבול הקיים בהתייחסות למצבים ורגשות.
"מה הסיבה לכאב שלך?" שאלתי. בשאלה ששאלתי התייחסתי בכוונה לכאב המנטאלי שלה ולא לביטוי "סבל" שבו השתמשה, מתוך כוונה שתתברר בהמשך.
"כי אני אוהבת אותה", היא ענתה.
"אם את אוהבת אותה, אז ברור שכשרע לה את תכאבי", עניתי, "וכשכואב לך תהיי עם הכאב כי הוא רק ביטוי של האהבה שלך אליה והוא לא דבר רע. הוא טוב כי זה אומר שאת אוהבת אותה. חשוב שלא תדחי את הכאב אלא תקבלי אותו ותפני את תשומת הלב שלך להעניק לה אהבה, לחשוב עליה באהבה ולשלוח לה מסרים של אהבה.... הרצון שלך שהכאב יעלם הוא זה שגורם לך סבל. כי כשאת דוחה ומתנגדת לכאב את רק מגבירה את הסבל שלך. הכאב שלך רק מזכיר שאת אוהבת אותה ואם תשכילי לקבל את הכאב כביטוי של האהבה שלך ולהפנות את האנרגיה של האהבה לטובת ביתך זה רק יכול לעזור לה. הסבל לעומת זאת יוצר אנרגיה שלילית שרק יכולה להפרעה לך ולה. חוץ מזה, הרי את אישה מאמינה נכון?"
"כן", היא ענתה.
"אז תחשבי על זה שאלוהים לא טועה. אם הבת שלך חולה אז זה ביטוי של הרצון של אלוהים והוא ורק הוא באמת יודע מה טוב לך ולבת שלך. הרצון שלנו שלכל יקירנו יהיה טוב הוא טבעי, אבל אנחנו לא יכולים לומר שאנחנו יודעים יותר טוב מאלוהים מה טוב לנו או ליקירנו".
דרך אגב, מי שאיננו מאמין באלוהים מוזמן להחליף את המילה הזו בכל דבר אחר שהוא מוצא לנכון. זה יכול להיות המציאות, היקום או כל גורם אחר שהוא מאמין שמכוון את המציאות.
לקבל את הכאב ולהיות איתו לעומת ההתנגדות לו - זה ההבדל בין לסבול או להיות בהרמוניה עם המציאות. כשאנחנו הרמוניים עם המציאות אז אנחנו פועלים נכון יותר מאשר כשאנחנו סובלים ומאשימים או מרגישים כקורבנות המציאות.
100% אחריות על התחושות שלנו מתחיל בקבלת המציאות ללא התנגדות והפניית תשומת הלב לאהבה, ולמי שזה עדיין קשה או לא מובן - מוזמן לפנות אלי. באהבה רבה.
לטורים נוספים של יהודה בנך בנושא תודעה חופשית
יהודה בנך - כלכלן, מאמן אישי ועסקי מוסמך, דאן 2 קארטה, מתרגל מדיטציה ונון-דואליטי.
Master NLP Practitioner, HypnoCoach Pracrtitioner