מותר להודות, כמאמר המשורר - זה מה יש

הפועל פ"ת עמדה בכבוד מול אלופת המדינה מכבי ת"א. משריקת הפתיחה ברור היה מי הקבוצה העדיפה על כר הדשא - הלא היא האורחת עתירת האמצעים. אלא שהחבורה של בר-און נלחמה ככל יכולתה, ניסתה ליצור פעולות התקפיות וגם הצליחה לכבוש בדקה השישית. התבזות לא הייתה כאן. מאותה נקודה שהזכרתי, הכושר העדיף של הצהובים-כחולים והיכולת האישית של ערן זהבי, עשו את ההבדל. לנו לא נותר אלא להמשיך קדימה למחזור הבא.

קאלה דרשלר דווקא היה בסדר גמור והמשיך את היכולת הסבירה מהשבועיים האחרונים. לא הוא אשם בשערים שספגה הקבוצה, ומאידך - על שמו רשומות מספר הצלות. ההגנה גם כן הייתה סבירה, ונאלצה לעמוד בלחץ בלתי פוסק של התקפות. קובי מוסא, שחובה לציין - מוסיף להפועל רבות העונה, רשם את אחד ממשחקיו היותר חלשים, גם לירוי צעירי המצוין בדר"כ, נעלם במרכז השדה מול איגייבור האימתני והיה מפוזר. דור כוכב, דור חוגי ושחר הירש (סחתיין על השער השישי במספר של האחרון!), היו רכים עד גבול הלא קיימים מול ההגנה המסודרת של האורחים. חסרונו של אלטמן הורגש - לא סתם קרויף התעקש לא לאפשר את שיתופו במשחק. בקיצור, הפועל השתדלה, ניסתה, נלחמה אבל נפלה מהרגליים ולא יכלה ליריבה שלה. בר-און צדק באומרו כי "מכבי בכלל לא בליגה שלנו".

צילום: יהלי רואה

מה שכאב לי במיוחד לא היה ההפסד הכמעט ידוע מראש, אלא כישלון הקבוצה בניהול מכירת הכרטיסים, התורים בכניסות לשערים וההדרה של אוהדי הפועל פ"ת משערים 1 ו-2 דקות ארוכות בסביבות שריקת הפתיחה. איזו בושה. הספסרים עטו על ההזדמנות שנוצרה מלחץ המכירה, מכרו כרטיסים לאוהדי הפועל, ולא מעטים מהם אכלו הרבה קש עד הכניסה לאצטדיון. ההודעה לתקשורת של הפועל לאחר התקרית הייתה פתטית. "אוהדי מכבי קנו כרטיסים במסווה של אוהדי הפועל וברגע שכבר היו בשטחי המגרש והצליחו להיכנס פנימה ללא סימנים מבדלים, לא היו פתרונות לכך". נו באמת. אוהדי מכבי ת"א עמדו בתור של שער 1 ו-2 ממש לא במסווה, הם היו עטופים בצעיפים צהובים ולבשו חולצות צהובות. הסדרנים הכניסו אותם באין מפריע בידיעה ברורה שהם אוהדי מכבי ת"א. לעומת זאת, אני ואוהדים נוספים לא הורשינו להיכנס בזמן בשל הדוחק בשערים: "השערים האלה לא מיועדים לאוהדי פ"ת", אמר לי אחד הסדרנים. רק אחרי מסע שכנועים מבזה הורשנו להיכנס. על כך נאמר: חכמי חלם.

כאן למעשה סיבוב המשחקים הראשון הסתיים. סיבוב שהתחיל רע, המשיך לא רע ונגמר ככה-ככה. נזכור לטובה את הניצחון הנפלא בדרבי כמובן, את הקונצרט מול עכו, הבליץ באשדוד והניצחון הסולידי מול סכנין. בר-און נכנס לליגה של הגדולים בראש מורם, והצליח להאכיל את מבקריו, כמעט נגד כל סיכוי אפשרי, במספר כובעים. זה לא אומר שההישארות תובטח, אבל כרגע - הפועל בעמדה לא רעה בכלל להמשך. האינדיקציה הטובה ביותר תהיה בשבוע הבא, עת תארח הקבוצה את רעננה, אותה רעננה שהאכילה אותנו מרורים במחזור הפתיחה. גרף ההתקדמות חייב לתת את אותותיו במשחק הזה. ההגנה של הפועל, עושה רושם, עברה תהליך של התייצבות בשבועות האחרונים, למרות שעדיין היא מסתמנת כאחת הגרועות בליגה. 13 משחקים, 28 ספיגות ואף משחק אחד ללא ספיגה, הם הנתונים שיילך עמם בר-און לחלון ההעברות של ינואר. התשובה של המאמן הצעיר חד משמעית: "יש לכם כסף בשבילי? הכל שאלה של כסף. אנחנו עובדים עם תקציב מאוזן ונכבד את מה שבעל הבית ייתן. אני מאמין בקבוצה הזו".

צילום: יהלי רואה