מהי משמעות השנאה?

פרשת השבוע שלנו - "משפטים" פותחת בפנינו את הצוהר למשפטי התורה. ננסה לעסוק במצוות החסד שאדם צריך לעשות עם אדם שהוא שונא.

"כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ"

חמור שונאך? לכאורה כיצד אפשר לשנוא משהו הרי ה' גם ציווה אותנו "ואהבת לרעך כמוך" ו"לא תשנא אל אחיך בלבבך". רבותינו הסבירו שמדובר באדם שמחזיק במעשיו הרעים ולא משנה אותם למרות שכבר דיברו איתו והוכיחו אותו.

אך מה תעזור השנאה? הרי אדם שמרגיש שאתה שונא אותו ישנא אותך בחזרה - והדבר הזה לא מוביל לשום מקום!

אבל נראה שצריך לבאר אחרת את המושג "שנאה" אותו אנו מכירים בשפה המודרנית כרצון להרע. אולם בתנ"ך המשמעות שונה לחלוטין. למשל: על לאה אמנו כתוב (בראשית כט, ל-לא) שהייתה שנואה, מכיוון שיעקב אהב את רחל יותר ממנה: "וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה". אם כן פירוש המילה לשנוא בתורה הוא לאהוב קצת - לא את מלוא האהבה.

)זאת בניגוד למילה משנא שהוא מוגדר כאויב כמו למשל (במדבר י, לה): "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ". לאויב היחס שונה מאשר אח שלך שאתה חפץ לקרבו גם כשקשה(.

פעמים רבות אנו שומעים אנשים שאומרים "זה חזק ממני", "אי אפשר שלא לכעוס", "נולדתי ככה אל תשפוט אותי". אולם התורה דורשת מהאדם לשלוט ברגשותיו, לווסת אותם גם כשקשה לו.

חמור מלשון חומר - כשהאינסטינקט הטבעי של האדם בא לפעול השנאה כביכול צפה ועולה. ודווקא כאן האדם צריך לזכור את מוסריותו ולהתעלות על עצמו ולפתור את הדברים בדרכי שלום.

ואז מגיע הדיוק של התורה במצווה - "עזב תעזב עמו" - רק אם הוא גם משתתף בחילוץ אתה מצווה לעזור לו. התורה לא רוצה להפוך את האדם לפראייר, היא רוצה ליצור שיח בריא ולא נצלני בין שני האנשים. פעילות משותפת שתביא לשיח מעמיק ובוודאי לרצון של שני הצדדים להתקדם ולשפר את מעשיהם (או יחסם).

שתהיה לנו שבת מלאה באהבת אחים, שיתוף פעולה וכבוד הדדי!

לעמוד הראשי של פ"שנטו