מה קורה בשוק המקורה?

פעם כשהייתי ילד קטן, אמא הייתה נותנת לי עשרה גרוש ושולחת אותי לקניות בשוק בפתח תקווה. הייתי חוזר הביתה עם עגבניות, מלפפונים, פלפלים, בצלים, שום, בשרים ועופות. היום בסכום כזה אני לא יכול לחזור אפילו עם עגבנייה אחת, כי יש הרבה מצלמות אבטחה.

רק היום

כן, הימים חלפו עברו להם, השוק ומוכרי הירקות של פעם כבר לא נמצאים מאחורי הדוכנים. את מקומם תפסו משפחות אחרות הנותנות צבע ושמחה המאירה את השוק, שהפך למקורה, למקום שתענוג לבקר בו.

גם בישראל, גם בפ"ת

תענוג, למרות איזה ילד חצוף שקילל ישיש שיכול להיות הסבא שלו, בגלל שהעז לצלם את צבעי שלל הירקות והפירות המונחים על הדוכנים ללא רשות. גם הילד הזניח לא יכול להשבית את החגיגה הנערכת לאורך ולרוחב השוק, שלבש צבע לקראת הסילבסטר העומד בפתח. עצי אשוח צבעונים לצד שלל הדגים של "מלך הקרפיון". שלל היבולים תוצרת הארץ בכול צבעי הקשת ובריחות המשכרים את החושים.

כל זאת לצד שירת הזבנים: "רק היום רק היום, בואו תגשימו את החלום", שמבלבלת את הקונים הרבים הצועדים עם עגלות, ושואלים את בני הזוג הצועדים לצידם: "היכן הכי זול לקנות". הכול זול ובמחירי שוק, שוק שהיו ימים וזקני המושבה היו מגיעים אליו במיוחד בימי שישי, כדי לקבל את ברכת הרב, שהיה שוחט את התרנגולות שחיטה כשרה ומורט את הנוצות. והיום אני מציין באחריות: השוק המקורה והפורח של פתח תקווה לא נופל משווקים אחרים בישראל.

(בתמונות: מבט על השוק המקורה בפתח תקווה לקראת שנת 2016)

לבלוג של ניסים קלדרון ולסיפורי נוסטלגיה נוספים על פ"ת