מגידי ועד גילה - השבוע שהיה

השבוע נפתח בסערה גדולה: מבקר הקולנוע הזכור לנו מפינתו בת ה-2 דקות והמשעממת בזהו זה, גידי אורשר, החליט לפתוח במלחמה כנגד בני עדות המזרח. בני עדות המזרח היקרים, על מה אתם נעלבים? המקצוע של גידי אורשר זה לכתוב ביקורת, והוא פשוט מעביר ביקורת על הסרט שהוא חי בו - משעממת, ריקנית, משחק לא אמין. בקיצור, אפס בסולם מירי רגב.

לא עברו 24 שעות ומר אורשר כבר ירד מהכותרות ובמקומו כוכב חדש - הרב הצבאי החדש של צה"ל אייל קרים, שטוען שמותר לאנוס גויות. השאלה אם אח"כ אני צריך לשמור 6 שעות אם אני רוצה לשכב עם יהודיה כשרה, או בגלל שאני חצי תימני וחצי תוניסאי מספיק "רק" 4 שעות.

ביום שלישי נפתחו כותרות העיתון בתמונה ענקית של ראשת ממשלת אנגליה החדשה תרזה מיי. גברת מיי, אל חשש – תראי, אצלנו גם יש ראשת ממשלה ששולטת כבר 10 שנים ביד רמה - קוראים לה שרה נתניהו. למרות שלפעמים בעלה ביבי מפריע לה ומנסה לקחת לה את הפוקוס.

יום למחרת אהוד אולמרט קיבל חופשה קצרה מהכלא וכמה סימלי שבדיוק השבוע מציינים 10 שנים למלחמת לבנון השנייה, שאתה היית אחד מקברניטיה יחד עם הרמטכ"ל דן חלוץ, שבדיוק אז מצא זמן למכור מניות ושר הבטחון עמיר פרץ שאומנם הסתכל הפוך על המשקפת אבל הוא גם ידע להמר נכון - ראה כיפת ברזל.

אנחנו מתקרבים לקראת סופ"ש ושוב נעשים מאמצים אדירים לחון את נשיאינו לשעבר המעט חרמן יש לומר. האמת? אולי באמת הגיע הזמן... כבר קשה לי לראות את הפרצוף מלפפון חמוץ כל פעם שמצלמים את גילה. אז יאללה, תנו לו ללכת, לא נראה לי שהוא כבר סכנה לציבור כל כך.

חברים, שיהיה שבוע נפלא - והעיקר שיש לנו ארץ נהדרת.