המקום שמספר את סיפורן של 130 נשים פורצות דרך שפועלן הושמט מדפי ההיסטוריה ישמש בית לשיח ולהתרחשויות תרבותיות שבמרכזן נשים - הבית ופעילותו יושקו בחודש מאי 2017.
לראשונה בארץ ייחנך בפתח תקוה בחודש מאי "בית שיח נשים" - בית מיוחד המדגיש, מתעד, ממחיש ומוציא לאור את פועלן של נשים פורצות דרך ומשפיעות - מתחילת היישוב בפתח תקוה ועד היום. לנשים אלה שנלחמו כבר אז בהדרתן מתחומים שונים - הייתה השפעה מרחיקת לכת בתחומים שונים אך רובן לא זכו להכרה המגיעה להן ורובן נותרו אנונימיות.
חלוצת הטקסטיל העברי בארץ ישראל - רבקה בולקין וצאצאיה (תמונה מאלבום משפחתי)
"בית שיח נשים" ברחוב מונטפיורי 3 בפ"ת, הינו מפעל יחיד מסוגו בארץ, שמטרתו תיקון עוול היסטורי ויצירת שיח בנושא מגדר וקידום המודעות לנושאי שוויון והעצמה.
הבית הוקם על ידי עיריית פתח תקוה – על פי חזונה של הגב' איילת כהן, לשעבר חברת מועצת העיר פתח תקוה, אשה פורצת דרך בעצמה. החזון של איילת הוגשם לאחר שראש העיר פתח תקוה דאז - נתן את תמיכתו המלאה להקמת הבית ותמך בפרויקט באופן אישי.
על היוזמה אומרת איילת כהן: "במשך שנים של עבודת תחקיר גילינו שמספר הנשים המשפיעות בפתח תקוה היה משמעותי גם בקנה מידה ארצי, ולעומת זאת קיומן הוצנע. בית שיח נשים נולד מתוך תחושה חזקה ובוערת שהגיע הזמן לספר את סיפורן של נשים אלה שהשפיעו בכל תחום מרפואה ועד ספורט, מתרבות ועד חקלאות ובניין. אומרת איילת כהן "לשמחתי זכיתי לתמיכתם המלאה של ראש העיר דאז איציק אוחיון ושל ראש העיר הנוכחי איציק ברוורמן שחיבקו בחום את היוזמה ואפשרו את הגשמתה".
רחל ולאה גיסין (תמונה מאלבום משפחתי)
בית "שיח נשים" ממוקם ב"בית סווטיצקי", אשר הועבר לרשות הציבור על ידי משפחת סווטיצקי, מהמתיישבים הראשונים במושבה.
במהלך הביקור, צופים המבקרים בסרט עלילתי מרתק שחושף בתוך עלילת מסגרת עכשווית את סיפוריהן של נשים מראשית היישוב, שמעשיהן ופועלן השפיעו על סביבתן ועל החברה בה חיו בכלל, בנוסף, יוכל כל מבקר לעשות סיור אישי וירטואלי אל חייה של כל אשה ואשה מתוך 130 הנשים המתועדות. כל ביקור ילווה בשיחה והפעלה על מקומן של נשים היום במרחב הציבורי, עם דוגמאות להמחשה. הסיורים מיועדים לקבוצות, לנוער ולמבוגרים. כמו כן, ישמש "בית שיח נשים" כמרכז בו יתקיימו מפגשים ומופעים תרבותיים וכן, מפגשים וכנסים בנושאי מגדר ונשים.
כאמור, הבית מאפשר הצצה לעולמן של 130 נשים מתקופות שונות, כמו למשל: אלישבע אפרתי (גיסין), בת למשפחת גיסין ממייסדי פתח תקוה שהקימה בשנת 1903, את גן הילדים העברי הראשון בירושלים והייתה שותפה להחייאת השפה העברית בקרב ילדים בעזרתו של אליעזר בן יהודה לצד היותה לוחמת למען השלטת השפה והתרבות העברית בארץ ישראל וגם לוחמת למען שוויון זכויות לנשים, נבחרה כצירה לאסיפת הנבחרים הראשונה בישוב היהודי בארץ ישראל. מזל ברכה בכר ממייסדות המושבה שהייתה ידועה בכינוייה "הדוקטורקע" - הרופאה הטבעונית הראשונה ומיילדת - שלמרות שלא הייתה לה השכלה רפואית רשמית הצטיינה בדרכי ריפוי טבעוניות וטיפלה בחולי קדחת ובסובלים מעקיצות יתושים. דבורה בן דרור (מכנס) שהקימה את אגודת "אדי לקידום תרומות איברים" בעקבות מותו של בנה אדי (אהוד בן דרור), כתוצאה ממחלת כליות. כתוצאה מפועלה נושאים כיום למעלה מרבע מיליון איש כרטיסי תורם "אדי" ובמשרד הבריאות הוקם מרכז לאומי להשתלות המבוסס על "מאגר אדי". מינה בן עזר –ראב (לאופר) שבעקבות מחלת הפוליו של אחיינה, חברה לקבוצת נשים שיזמו והקימו את איגוד איל"ן בשנת 1953. רחל ברקמן (לבקובסקי) החלוצה הפמיניסטית הדתייה הראשונה ששאפה להגשים את חלום השוויון של מעמד החלוצה בארץ ישראל הנבנית ונאבקה על זכותן של הנשים לעסוק בכל עבודה, כולל כאלה שנחשבו נחלת הגברים בלבד. היא היתה האשה הראשונה בשורות "הפועל המזרחי" ומיוזמות ומקימות ארגון נשות "הפועל המזרחי". חיה אביבי (סדוביק), יוזמת הקמת גן הילדים הטיפולי בבית החולים גהה. ח"כ זהבה גלאון, חברת הכנסת הראשונה מפתח תקווה, זוכת פרס מהאטמה גנדי לשלום ולפיוס. רחל מאירי (ימיני) מי שהייתה בתקופת האצ"ל המקשרת של מפקד הארגון - מנחם בגין וכינוייה המחתרתי היה "רוחמה". דבורה עומר, סופרת הילדים כלת פרס ישראל לשנת 2006 שהטביעה חותמה על דורות של ילדים שגדלו על ספריה. אסתר ראב המשוררת הראשונה שנולדה בארץ ישראל דמות יוצאת דופן במושבה שהתגאתה בעצמאותה. חנה שזיפי, אלופת הארץ בריצת 800 מ' ו-1500 מ' שבשנת 1966 ייצגה את ישראל במשחקי אסיה בבנגקוק וזכתה במדליית זהב ושברה שיא לאומי ואסייתי. בת שבע שקורי (סלם), אלופת הארץ בספורט בענף הסיף. אסתר שטרייט וורצל סופרת הילדים הידועה, ש-23 ספריה מסופרים לרוב על רקע ההיסטוריה של המדינה. שושנה שקופ (פרנקל) הרופאה הכירורגית הראשונה, נשיאת ארגון הרופאות בישראל וסגנית נשיאת הארגון הבינלאומי לרופאות. בתפקידה זה טיפחה רופאות בארץ וברחבי העולם ודאגה למעמדן המקצועי כנשים וכרופאות ועוד.