לזכרו של מדריך הנוער, הכדורגלן והלוחם עזרא בן ציון ז"ל

שנות החמישים המוקדמות, יציעי העץ - הידועים כ-"טריבונה הקטנה" במגרש האליפויות של הפועל פתח תקווה, מלאים משעות הבוקר המוקדמות עד אפס מקום באוהדים שהגיעו במיוחד לראות את נושאי "נס המהפכה". קבוצת הנוער ילידי 1936-37 ושלושת הכוכבים נחום סטלמך, בועז קופמן ועזרא בן ציון. בעוד שסטלמך וקופמן פורצים לקדמת הבמה, נעצרת תנופתו של הכדורגלן הסופר מוכשר עזרא בן ציון בגלל גיוסו לצבא כלוחם בנח"ל. עזרא מדריך בתנועת הנוער "המחנות העולים" בסניף שהיה צמוד למשק הפועלות ליד בית הספר "ילדי עובדים ע"ש משה הס" היה בשבילנו, חניכיו בתנועת הנוער ומעריציו על מגרש הכדורגל, סמל הראוי לחיקוי.

קבוצות נוער "עזרא" הפועל פתח תקווה

בזמן שחבריו לקבוצת הנוער הביאו את כתר האליפות הראשונה להפועל פתח-תקווה, בשנת 1955 וחודש לאחר גיוסו לצה"ל נפטר בעת מילוי תפקידו. הידיעה על מותו השאירה אותנו אוהדי הכדורגל, חניכיו בתנועת הנוער, יחד עם תושבי פתח תקווה - המומים. במפעל הנצחה לזכרו ביוזמת הנהלת הפועל פתח תקווה נתפרו חולצות הפסים הכחולים החדשים של קבוצת הנוער עם סמל "האיש והמגל" ליד הלב ועל הסמל נרקם שם הקבוצה החדש: "הפועל עזרא", בה גדלו שחקני שנתון 1940-41 והכדורגלנים: שלום פטרבורג,יהודה בן נתנאל ,יוסי רוזנצוויג, דודו תם, אברהם מכאלביץ', אבנר ידידיה, יעקב ליברמן, יגאל רצבי, אמנון  פריזט, יגאל אטקוביץ' וחשאי, ולאחר מכן דור ההמשך של הפועל פתח תקווה שנתון 1943-44: יצחק ויסוקר, דרור קשטן, יחזקאל בן טובים, שלום "שלו" בלבול, דב וולקן, גדעון מרקוס, מיכאל שיינפלד ועבדכם הנאמן שפרש בשיא.

קבוצות נוער "עזרא" הפועל פתח תקווה

וביום הזיכרון הקרוב, כשמדינת ישראל תכבד בצפירה ובדומייה את חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל, דמותו החייכנית של עזרא בן ציון תחלוף שוב מול עיניים דומעות של מוקירי זכרו וזכרם של כדורגלן הקבוצה שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים, אליעזר קלינה ז"ל, והאוהד הגדול והמסור  ניסים צאיג ז"ל שנפל בקרבות הגולן. יהי זכרם ברוך ונצור בליבנו לעולמי עד!!!

עזרא בן ציון ז"ל

וכך הונצח עזרא בן ציון ז"ל ביזכור - אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל:

בן ג'ורג'-יצחק ושמחה. נולד ביום י"ג באייר תרצ"ז (24.4.1937) בירושלים. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי של פיק"א בפתח-תקווה ולמד בבית-ספר תיכון שם. בגלל המצוקה הכלכלית של משפחתו, שנפגעה קשה במלחמת-הקוממיות, החליט לתת ידו לפרנסתה ונכנס כמתלמד למוסך לטרקטורים של "יכין-חקל". הראה נטייה עזה לספורט אך הקדיש הרבה ממרצו והתלהבותו ל"התנועה המאוחדת". שאיפתו העיקרית הייתה לצאת להתיישבות לספר כדי לשמור על גבולות-המולדת ולהפרות את שממתה, ולועג היה לאלה שביקשו להניאו מכך בגלל הסכנה הכרוכה בחיים אלה. גם לאמו היה אומר: "אמא, השלימי עם הדבר ודעי ששאיפתי היא להתחתן עם המולדת". גויס לצה"ל באוגוסט 1955. כחודש לאחר-מכן, במוצאי יום-כיפור תשט"ז (26.9.1955), נפטר והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

שלום "שלו" בלבול וחולצת הפועל עזרא

(התמונות באדיבות המוזיאון הביתי של ניסים קלדרון)