כיום מקובל להרבות באבחונים - הרבה הורים ומורים טוענים ישר על לקות למידה כזאת או אחרת.
ראשית, כאשר אנו שומעים על לקות כזאת או אחרת, עלינו לבחון את המצב כהורים - האם באמת מדובר בלקות למידה או בקושי ריגשי או חברתי.
בבואנו להעריך את המצב אין כמו להסתכל על הילד, לדובב אותו ולדעת בדרך ציור, סיפור ועוד, מה מצבו גם ברבדים שאינם לימודיים גרדא.
צריך להבין שהילד הוא יותר מתלמיד ולומד.
ילד הלומד דרך חוויות, משחקים ותחביבים הוא ילד סקרן ומשתף פעולה, ואילו ילד הלומד מתוך הכרח וקושי הוא ילד צייתן, והשאלה היא מאילו מניעים הוא לומד.
פרט לעיניין הלומד, יש לכל ילד טמפרמנט משלו (נרחיב על כך בפעם אחרת).
והינה כמה טיפים:
• אל תשפטו את הילד
• לא לקרוא לילד בשמות גנאי, כגון עצלן - זה לא יעשה אותו יותר זריז או חרוץ, אלא רק יוריד את ביטחונו העצמי.
• אם המורה רוצה לשוחח איתכם, דרשו לדעת באיזה עיניין ואל תעשו זאת בנוכחות הילד.
• אל תחכו לדקה ה-90, בה מחלקים תעודות. חשוב שתתעניינו בקושי של הילד, אם הוא קיים, ותטפלו בו.
לשאלות, הצעות ודברים המעניינים אתכם ניתן לשלוח למייל: [email protected]
או לפנות בטלפון: 0502077010.
קרן הלוי קרוסקין
מפתחת שיטות לימוד ייחודיות לליקויי למידה