לא לפחד לפקד!

פרשת השבוע שלנו – "דברים" פותחת את נאום התוכחה של משה לעם ישראל, ומלמדת אותנו עקרון חשוב במנהיגות.

הרבה פעמים אנו עוצרים את פינו מלתת ביקורת לחניכנו. יכולות להיות הרבה סיבות לדבר: פחד מתגובת החניך, חוסר אמון ובטחון בשיטה שלך, חשש שלנו שהביקורת לא תיתפס בצורה נכונה ועוד. אלא שברגע שאנו מוותרים על האמירה שלנו – אנו גורמים לילד להפסיד את הדבר החשוב מכל – סולם הערכים.

הילד רואה בנו מקור השראה ומודל לחיקוי. ההתנהגות שלנו יוצרת אצלו סולם ערכים שהוא מודד את עצמו ביחס אליו. כך למשל ילד שגדל במשפחה בה יש חסד רב ימדוד את עצמו מול התנהלות הוריו. כך שגם כאשר הילד "מורד" יש לו סולם למרוד בו. לעומת זאת כאשר אין אמירה ברורה, הילד לא מוצא את הסולם למדוד את עצמו ביחס אליו ואז הוא מאבד פרופורציה בהקשר למצבו או מחפש לו סולם ערכים אחר בדמות אדם סמכותי.

אחת הסיבות שאדוניהו בנו של דוד המלך לא קיבל את המלכתו של שלמה וחשב שהוא ראוי למלוך (מלכים א, א) היא משום ש"לא עצבו אביו מימיו". הוא גדל כל חייו ללא סולם ערכים שניתן למרוד בו או להתיישר על פיו.

משה ידע על האפשרות שעם ישראל יחטא אחרי מותו, הרי ה' הבטיח לו "וקם העם הזה וזנה" – אלא משה מבין שאם הוא לא יוכיח את העם, לא יהיה לעם סולם ערכים למדוד על פיו.

אנו מפטירים בחזון ישעיהו בן אמוץ, שם הנביא עומד רק על תחילת ההידרדרות של ממלכת יהודה. ישעיהו עומד על דברים שנראים פעוטים כמו למשל שבנות ישראל הולכות נטויות גרון ועל הצער שהשופטים גורמים בעיכוב המשפט. אבל הוא מבין שזה מתחיל בקטן, ואם הוא לא יציב סולם ערכים לשאוף אליו העם ימשיך להתדרדר.

הבחירה נתונה ביד החניך אם לקבל את סולם הערכים של המחנך או לא, והוא גם יישא בתוצאות החלטותיו. אבל החובה שלנו כמורים, הורים, מחנכים ומפקדים להקנות לחניך את סולם הערכים אותו יוכל למדוד. תגובתו נובעת מכך שהוא אדם בעל בחירה חופשית. אל לנו לפחד מלהציב סולם ערכים, גם אם נקבל "מרידה". כך כל אחד עושה את התפקיד שלנו – אנו מקנים נתונים במציאות והחניך בוחר מתוך האפשרויות שקיבל, ונושא באחריות מעשיו – כך מתקבלת חברה אמיצה, שואפת בעלת דעות מגוונות המתחברות לבסיס ידע אלוהי בתורתנו הקדושה.

שבת שלום ומבורך!

לעמוד הראשי של פ"שנטו