פציעות ספורט נגרמות בשל פגיעה ברקמות הרכות ובשלד. הן מאופיינות בנזק לרקמות חיבור ולסיבי רקמת השריר, ולעצבים הקרובים למקום הפגיעה. הן פוגעות בספורטאים מיומנים וחובבניים כאשר ברוב המקרים הן נגרמות מלחץ כרוני המופעל על השריר, מעומס יתר או מפגיעה חיצונית.
מצבים שעלולים לגרום לפציעות ספורט כוללים פעילות גופנית ללא חימום מקדים, מגבלות בטווח התנועה, פעילות מאומצת מדי או חבלות חיצוניות. גם מחלות ודלקות יכולות להחליש את הגוף שפגיע יותר לפציעות.
(PIXABAY)
כאמצעי למניעת פציעות אלו, מומלץ לשמור על הפעלה נכונה של הגוף, לא להגזים בפעילות שמעמיסה על השרירים והעצמות וכמובן לשמור על מצב בריאותי תקין, החשוב גם לתהליך ההתאוששות של הגוף לאחר פציעה.
גורמים לפציעות ספורט
לפציעות ספורט כמה גורמים מוכרים, חלקם נובעים מפעילות ממושכת או ממאמץ חוזר, כגון שחיקת מפרק בשל פעילות ספורט אינטנסיבית כגון טניס, וחלקם בשל חבלה במהלך הפעילות הספורטיבית, למשל פריקת כתף בשל נפילה, פציעת גיד או נקיעת קרסול בשל תנועה חדה ועוד. כמה פציעות ספורט אופייניות:
- שברי מאמץ וכאבים בכף הרגל שנגרמים בגלל ריצה.
- נקע בכף הרגל שנגרם בשל תנועה חדה של הקרסול שפוגעת ברצועת הקרסול.
- כאבים בכתף שאופייניים לשחייה ולטניס העלולים להיגרם בגלל מנח לא נכון של היד.
- כאבי גב תחתון שעלולים להיגרם בשל יציבה לקויה במהלך ביצוע הפעילות הספורטיבית.
- כאבי גב עליון וצוואר שיכולים לנבוע משהייה ממושכת בתנוחה קבועה.
- כאבים בכף היד או באצבעות שנובעים ממנח לא נכון או מעומס יתר על הידיים או כפות הידיים.
- דלקות גידים שנובעות מתנועות חוזרות.
טיפול משלים בפגיעות ספורט
החלמה מפגיעות ספורט קשות דורשת מנוחה ותקופת החלמה ממושכת. תרופות נגד כאבים כגון וולטרן או סטרואידים יכולות לסייע בטיפול בכאב המתלווה, אך הן אינן מתאימות לתקופה ממושכת בגלל תופעות הלוואי שהן עלולות לגרום למערכת העיכול ולרקמות.
האלטרנטיבה לטיפול בתרופות בלבד להקלה על כאבים היא טיפולים משלימים. רופאים רבים נוטים לשלב טיפולים משלימים בתהליך ההחלמה מפגיעות ספורט, מכיוון שבשיטות אלו אפשר להתמקד בטיפול באיזור הפגוע באופן שלא מתאפשר ברפואה הקונבנציונלית.
קליניקות עם טיפול בפציעות ספורט מעניקות טיפולים ממוקדים שמטרתם להקל על כאבים שנגרמו בשל פציעת הספורט ולסייע בתהליך ההחלמה של הגוף. קיימות שיטות טיפול משלים שונות, רובן מתמקדות בהשבת יכולת התפקוד של האיבר הפגוע. מטרת חלק משיטות אלו היא (בנוסף לטיפול במקום הפגיעה) לסייע להחלמה הכללית של הגוף שנפגע מטראומת הפציעה.