חינוך - אפשר גם אחרת

יש בית ספר טוב – אין תלמידים גרועים.

אנחנו עדים יום יום לסיפורים ולעדויות על כל המוסדות האנכרוניסטיים במדינה, שעדיין מתנהלים כפי שהתנהלו לפני חמישים שנה. למען האמת, כל אחד מאיתנו גם עבד ו/או עובד בחברות פרטיות, שברובן המצב לא בהרבה טוב יותר, אם בכלל.

הכתבה הזו יכולה להיכנס בקלות להרבה מדורים מקצועיים: כלכלה, משאבי אנוש, יעוץ ארגוני, ניהול, חינוך, ועוד.

ייתכן שכמה מנכ"לים בחברות הייטק צריכים ללמוד מבית ספר קטן וותיק בפ"ת, איך מבצעים ארגון מחדש מבלי להשקיע מיליונים, מבלי לקבל שכר של עשרות מיליונים, והכי חשוב: איך לעשות זאת נכון.

כבר סיפרנו לכם על ביקור של אנשי חינוך מכל העולם שבאו להתרשם מבית ספר יסודי קפלן בפ"ת, שבו מתקיימים לימודי יזמות עיסקית. אבל נושא שלא פחות מעניין הוא כיצד הפך בי"ס ותיק עם אוכלוסייה שאינה משתייכת לעשירונים העליונים, לבית ספר מוביל ומודרני מכל הבחינות.

טלי טולדנו, שקיבלה לידיה את ניהול בית הספר לפני מספר שנים מספרת: "החומרים הבסיסיים ללימודי היזמות כבר היו קיימים, אבל הבנתי שכדי להצליח במשימה צריכים להתרחש מספר דברים: ראשית, למדתי בעצמי את כל נושא היזמות. בנוסף, שינינו את כל סביבת בית הספר לסביבה המקדמת יזמות. וזה אומר התחשבות בצרכים של הילדים, התייחסות לרעיונות שהם מעלים בכובד ראש ומענה לבקשות של התלמידים בנושאים רבים, כולל בהפסקות".

"היבט נוסף וחשוב הוא השקעת משאבים אנושיים רבים ומגוונים, צוות המורים כולו נרתם לעשייה, התמדה ובעיקר אמונה בחזון החינוכי - בצדקת הדרך. יזמות היא אורח חיים בבי"ס קפלן". בהקשר זה טלי מצטטת משפט חכם: "כוחו של מפל הוא לא יותר מהמון טיפות קטנות העובדות ביחד" (אנונימי).

גינת ירק בבית הספר

המהלך החדש אמר, שבעצם כל אחד הוא יזם. וזה כולל כמובן את כל אחד ואחד מהמורים. "הבנו שכדי ללמד יזמות צריך להיות יזם. למעשה הילדים לומדים על סיפורים אותנטיים שאירעו בבית הספר.המורות חיפשו את הייחודיות והיתרון היחסי שלהן. כל מורה התפתחה בתחום שעיניין אותה, ואח"כ פתחה קורס באותו נושא: בישול, בעלי חיים וכו'. כך נוצר מעגל שהניע את עצמו ותרם לכל הצדדים", מסכמת טלי.

מגדלים ירקות ומכינים ארוחות בריאות

כישורי פרט-יזם מועברים לתלמידי בית הספר כבר החל מכיתה א'. כל ילד לומד לשאול את עצמו: מי אני? מי אני בקבוצת החברים שלי? מה אני אוהב לעשות? מהן החוזקות שלי? כל זאת תוך דגש על עבודת צוות וניצול היתרון היחסי של כל אחד בקבוצה.

אחד המאפיינים העיקריים של המהלך היה פיתוח מסגרות חיצוניות. "המגמה שלנו היא לצאת מחוץ לקירות בית הספר". במסגרת ה"יציאה החוצה" מתקיימות מגמות בתום יום הלימודים, תוך שיתוף פעולה עם שלוחות חיצוניות כגון: מכון וייצמן, המוזיאון לאומנות פ"ת, חברות הייטק ועוד.

שוק אביב – מכירת מוצרים של תלמידים למען הקמת מיזם נוסף של תלמידים

המסקנות המתבקשות מהסיפור הזה של בי"ס קפלן בפ"ת הן רבות וברורות, ואולי אחת החשובות שבהן: שאפשר גם אחרת. סיפורו של בי"ס "קפלן" יכול להוות מודל יישומי במערכת החינוך, להתוות דרך. הגיע הזמן שהקיבעון וחוסר הפתיחות וההסתגלות לעידן המודרני, שמאפיינים את מערכת החינוך בארץ (ואגב, לא רק אותה) – ישתנו.