אך, איזה יום יפה! ניצחון 2:1 של הפועל פתח-תקווה בדרבי המקומי והכל נראה יפה, בהיר ואופטימי, בעיר בה שלטה משך שנים רבות רק קבוצה אחת כחולת מדים - הפועל פ"ת. קצר במערכת המשומנת היטב והשופעת בתארי אליפויות וגביעים, שקרה בתחילת המילניום בהחלטות השוות וועדת חקירה, הביא אט אט להרס האימפריה הכחולה מפ"ת.
לא עוד! הלילה החזירו חבורת הגברים בהנהגתו של המאמן הצעיר עידן בראון, את הכבוד האבוד וסתמו הרבה פיות של מלעיזים, כותבי תגובות שחצניות ושולחי אס.אם.אס. הגובלים בגזענות, עליהם היה אחראי "נהג המונית הידוע בכינוי השמן" אוהד קבוצת האשליה שמעבר לכביש, שלפתע נעלם יחד עם קבוצתו הנראית כאוסף של סדרנים (לייזר חושם, איפה אתה שצריך אותך להרכב?). האמת, אני כבר לא זוכר את היום שצהלתי כך ביציעים.
זה החל בבוקר של נסיעה לכותל המערבי, ובקשת בריאות וניצחון בדרבי, המשכו ב- 90 דקות של הצגת נחישות, על כר הדשא וביציע המזרחי באצטדיון "ראש הזהב". לשם הגיעו אבות ובנים, סבים ונכדים, עבר ועתיד נפגשו ביציעים העליזים, בפגישת מחזור מדור לדור של אוהבי הפועל פ"ת. השחקנים ידעו והעריכו זאת (כך לחש לאוזניי יו"ר הקבוצה יוסי נשרי), ובלחימה עיקשת החזירו את הכבוד האבוד אל מעונם של אותם אוהדים עליזים, שלמרות הניצחון היו מאוכזבים מהחמצות מסמרות השיער שהיו מעמידים את התוצאה על תבוסה מכבית 5:1.
שריקת הסיום של השופט החלש והמקפח מנשה משיח (משיח לא בא) מצאה את אוהדי הפועל פ"ת עושים דרכם ל"בר סטלמך" ולרחבת הריקודים הצמודה ,לשם יצאו כדורגלני הקבוצה, צוות המאמנים וחברי ההנהלה, שהתקבלו בשירה אדירה ובכל הכבוד המגיע להם, תוך הבטחה שהחגיגה האמיתית ומצעד הניצחון, ייערכו ביום שישי הקרוב ברחובות פתח-תקוה ובכיכר העיר המרכזית.
אז מי אמר שאין לנו כדורגל בפ"ת?
התמונות באדיבות היסטוריון הפועל פ"ת ניסים קלדרון: שמחת ניצחון כחולת מדים, עם שחקני הקבוצה, המאמן ואוהדי הפועל פ"ת.