זה לא, זה לא, זה לא נורא

שלושה משחקים חלפו מאז הטור האחרון שלי בפורטל פ"ת. שלושה מחזורים שמחזירים את הריטואל על כנו - שוב פגרת נבחרת, שוב מקום אחרון. כפועל יוצא, הפועל רושמת כבר את הפסדה השישי בליגה, אך אני מסרב בתוקף להיכנס למרה שחורה מהעובדה הזו. הפועל פ"ת לטעמי קבוצה טובה שתתאושש מהרצף הלא נעים, ותדע לקחת את הנקודות, גם אם בכוח, במחזורים הבאים עלינו לטובה.

שלושת ההפסדים, 1:0 להפועל ת"א, 3:1 לנתניה ו-3:1 לקרית שמונה, טמנו בחובם יכולת טובה של הפועל, ואי יכולת לתרגם את הדקות הטובות אל הלוח. החמצות מסמרות שיער בראשון, החלטות שיפוט נוראיות בשני ומרכז הגנה חולמני וחלש בשלישי אל מול יריבה שיודעת להעניש, הביאו לתוצאות הרעות בסופו של דבר. הכל כביכול תירוצים, שום דבר לא באמת מנחם את אחרון האוהדים שנסע עד לאצטדיון הי"א כדי ללוות את הכחולה, אבל חברים, שום דבר חמור לא קרה, ואפשר להרים בחזרה את הראש. הפועל אמנם תיאבק העונה עד הסוף בתחתית ויש מספר דברים שחובה לדון עליהם, אבל זה לא חדש לנו נוכח תקציבה הדל בליגה. מאידך, יש לנו הרה מרכיבים מהם אפשר להתעודד.

נתחיל מהנקודות הבעייתיות. כל חיסרון של שחקן הרכב בקאדר של עידן בר-און מורגש בריש גלי. מייקל טוקורה, הקשר המצוין של הכחולה, הורחק שלא בצדק במחזור הקודם, וחסרונו אמש הורגש גם הורגש. ככה זה כשאתה בונה סגל בתקציב מינימלי, ועל כך לא ניתן לבוא בטענות לאף אחד ממקבלי ההחלטות. דווקא טוקורה הוא מסוג שחקני המאסט של הפועל ברוטציה. מעין קוני ג'קריג'ה 2. גרזן במרכז המגרש שמארגן ומסדר את המשחק. בלעדיו הפועל מאבדת מהכוח המתפרץ שלה.

עדיין חזק בתמונה

נעבור לקאלה דרשלר. שמונה מחזורים עברו, וקאלה לא מפסיק להוציא כדורים מהרשת. משחק הגובה שלו מאוד בעייתי, ויכולתו מזכירה לי את שירת הברבור בקריירה של רפי כהן (מאמנו כיום). אני מאוד מקווה שדבר מה יתאפס אצלו, לפחות השקט הנפשי שאפיין אותו בשנים האחרונות - כי בבסיס הוא שוער טוב. חוששני שהגיל מאותת לו בשלטי חוצות, אבל זה מה שיש כרגע, ועם זה נצטרך לרוץ הלאה. ומה עם שאר חיילי הקו האחורי? אורי פסו, בלם ראוי לכל הדעות, איבד אמש בגול הראשון את קאסיו פרננדז הפיזי, ואיפשר לו לנגוח לפינה הקרובה. בגול השני ראינו את ההגנה בלתי מתואמת בעליל כאשר רוג'רס קולה מנתב את הכדור לרשת של קאלה. ולבסוף, בגול השלישי, קיבלנו חוסר תיאום כללי וגול עצמי אומלל של חסן אבו זייד - תוצר של חיבור בדיליי משווע בין שחקניה ההגנה, שמכירים זה את זה שבועות מספר. מול קבוצות מאומנות שמתואמות, הפועל תמשיך גם בהמשך להיות בבעיה.

מן העבר השני, המשחקים של הפועל הם אטרקטיביים, מעניינים ודי שקולים, ו-11 שערי הזכות שלנו מותירים אותי עם טעם טוב כלשהו. היכולת הפנטסטית של שחר הירש (סופר את שערו הרביעי בעונה בליגה) בחוד, לצד הכישרון ההומה שקיים בקבוצה בעיקר בחלק ההתקפי, מביאים אותי להנחה שחיים לא פשוטים מחכים להפועל חיפה, בני סכנין ובית"ר ירושלים במחזורים הבאים - יריבות שהן לחלוטין בליגה שלנו. הדבר נכון עוד יותר אחרי צירופו של לירוי צעירי בשבוע שעבר. אקס מכבי חיפה ומכלן, שערך אמש את הופעת הבכורה שלו בכחול, הוא אחד משחקני ליגת העל היותר מוכשרים בעמדת ה-50/50, ואין סיבה שהוא לא יפרוץ את הסכר האישי שלו במרקם הצעיר והתוסס שהרכיב בר-און.

יש כישרון

בקיצור, שום חומה לא נפלה ואף פרשן לא יכול לסמן אותנו כיורדת בטוחה. הכל בשליטה. רק נקווה שבשבועות הקרובים, בעזרת הקהל הנפלא שלה, הפועל תחזור למסלול הנכון. עם קצת יותר מזל (נדרש לפעמים לקבוצת תחתית בליגת העל), טוקורה בהרכב, צעירי שמתשלב בקאדר וקאלה שמשליט סדר ולא יוצר אי סדר, הדברים ייראו טוב יותר. אני מסרב לראות איכויות עדיפות בשורות הפועל חיפה, מ.ס אשדוד, הפועל עכו, בני סכנין, ההיא מעבר לכביש ועוד מספר לא מבוטל של קבוצות. הפועל חזק במשחק, והמלחמה רק בפתח.