ויקהל פקודי - "המראות הצובאות"

השבת נקרא את שתי הפרשות "ויקהל-פקודי", שילמדו אותנו על ביצוע מלאכת המשכן וסכום המשאבים שנצרכו להקמתו.

אחד המשאבים שנתרמו למשכן ושמשו את בניית הכיור היו "המראות הצובאות".

"וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"

תהליך עשיית המראות בימי קדם היה ע"י הברקת הנחושת עד שהייתה נוצרת ממנה מראה. הכיור שימש כהקדמה לכל מלאכה - היו צריכים להיטהר בעזרתו על מנת להתחיל מלאכה ומיקומו היה ממש לפני כל הכלים. אפשר לומר שהוא הכלי המייצג - "המיתוג" של המשכן.

התורה מציינת שהמראות נקראות צובאות משום "אשר צבאו פתח אוהל מועד". לצבוא פירושו להתאסף. כמו שבצבא צריך שיתאגדו ויתאספו הלוחמים. אך הנושא של הפס' מושמט. מי היו אלה שצבאו - התאספו בפתח אוהל מועד להביא את המראות הצובאות?

המראה בימי קדם שימשה את הנשים כמעט באופן בלעדי. רש"י מעיר שבנות ישראל היו מחזיקות את המראות שלהן ומביאות אותן כתרומה למשכן. מראות אלה ליוו אותן עוד בימי השעבוד במצרים שם הן התקשטו לכבוד בעליהן שחזרו מעבודת הפרך המשפילה, קבלו אותן בסבר פנים יפות ובמלא הערכה. וכתוצאה מכך המשיכה התקווה בעם ישראל וממילא גם הילודה.

משה רבנו בהתחלה חשב שלא שייך להביא את הכלים האלה למשכן שהרי הם שמשו לדבר מוצנע. אולם הקב"ה אומר שדווקא את המראות האלה הוא רוצה - כי רק בזכותן, בזכות נשים צדקניות - נגאלו ישראל.

עולה כאן דבר מעניין. הכלי שמהוה גשר לכל עולם המקדש טומן בחובו את תחילת תהליך החיבור הקדוש שצריך להיות בין איש לאישה. זה מתחיל בהתנקות וסדר חיצוני בכיור, ומסתיים בחיבור של עם ישראל עם הקב"ה בקדש הקדשים שם היו הכרובים בדמות זוג מחובק. האהבה מתחילה מההזדקקות ליד המראה, ולכן הכיור נעשה מזה.

אני רוצה שנחזור לעבודת הפרך במצרים. שם המצרים הטילו עבודות נשיות על הגברים בכדי להשפילם, ועל הנשים עבודות גבריות כדי לשבור אותן. את רוח הגברים הן כנראה הצליחו לשבור ולכן הגברים חזרו שבורים ורצוצים הביתה. אבל שם חיכתה אישה חכמה ויפה שהרימה את רוחם למרות שעברה תלאות קשות מבחינה פיזית.

כעת אומר הקב"ה לבנותיו היקרות: תפקידכן לא לשאת ולסבול את העול הגברי ולפגוע בגופכן. אתן שידעתן את סוד הגאולה ששייך לחלק עמוק ונסתר. לחלק של הבאת חיים לעולם. "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף" - זה אומר שהגאולה תוכל להיות רק ע"י המשך החיים וההולדה בעם ישראל. רק ע"י שלא תצטרכי כל הזמן למדוד את עצמך לא כעצמך כמו שהמצרים בקשו לעשות. תמדדי לפי הרצונות וכחות החיים שלך ולא לפי מדדי החברה ודרישותיה.

אז למה למדוד את הכל לפי יוקרה צבאית? זמן עבודה? ולא לפי יכולת המבט העמוק, תפיסה רחבה של המציאות והבאת החיים לעולם?! בעוד שזה המדד האמיתי של התקדמות הטבע - למי שהיא כל כך ברוכה כי נעשתה כרצונו...

נקודה למחשבה לכל זוג, משפחה, ומדינה....

שבת זוגית שלום לכולם!

לעמוד הראשי של פ"שנטו