הרימו, את רף הדאגות

זה היה ברור לנו גם אחרי שלושה ניצחונות וזה ברור לנו עכשיו עוד יותר אחרי הפסד - הפועל פ"ת קבוצה חלשה. היא עדיין תהיה מועמדת לעלייה, עדיין תנצח לא מעט משחקים העונה, אבל כל זאת תודות למהלכים אישיים של כמה שחקנים סבירים, חולשת הליגה הלאומית, מסיביות הקהל במגרשים וגורמים נוספים - בטח שלא עליונותה המקצועית גרידה של הכחולה. לצערי, הערב, נגד אסופת הצעירים של אחי נצרת, הפועל התגלתה במערומיה - בלי קו קדמי נשכני, עם אגפים פרוצים ובלתי מדויקים בעליל, עם קו אחורי מבולגן והיעדר של עושה משחק, מרכז ומנהיג במרכז השדה. איננו יודעים איך היא עומדת בפני לחצים ומשברים. המבחן הוא עכשיו.

כן חברים, אנחנו נסבול, נסבול כל כך הרבה העונה. גם בגלל שאין לנו יכולת נורמלית להנפיק על המגרש, וגם בגלל שאין לנו הרבה שכל. ליאור אסולין עם פטפטת מיותרת והתחזות מגוחכת, מוכיח שגם בגיל 35 הוא לא לומד. אוראל כהן קיבל כמה מחמאות וכבר איבד את העשתונות עם התנהלות לא אחראית של שוער, אבל הכי מעצבן? ההרמות הסתמיות. הולכים עם הראש בקיר לצדדים, במקום להתמסר מרגל לרגל בסבלנות ולפצח את העומק. גל בראל איטי להחריד ולוקה בקו הקישור, דור אזולאי ואסף לוי לא בשלים ומשחקים לרגלי היריב, על אסולין כבר דיברנו, גם מיכאלוביץ' לא נכנס לעניינים אם כי קשה להאשימו ורק אכים פלורין, שגם הוא לא חף מחוסר דיוק ורשלנות, משתדל, מרים את הראש, חושב יצירתי.

מי שהתלהב מהמאזן המושלם של הפועל, קיבל סטירה ראשונה ובוודאות לא אחרונה בעונה זו. הפועל לא תדרוס אף יריב, לא תשכנע באמת מפאת ההכנות הלקויות שלה, ותגרד ניצחונות כל הדרך לצמרת בגלל הסיבות שציינתי בהתחלה. עליית ליגה? הרבה שינויים, רענונים ושפצורים צריכים לקרות לפני כן.

נכון, זה לא בושה להפסיד בפעם הראשונה ועוד במגרש כמו עילוט, אבל זה לא ההפסד, זה כל הדרך עד כה - של קבוצה שהורכבה ברגע האחרון ע"י מאמץ אמיץ (בלי טיפת ציניות, קורצקי הוא איש המפתח של הפועל כיום), ונמצאת בכיוון ניהולי חדש, מעודד אך בלתי משופשף וכזה שיצטרך עוד ללמוד על בשרו כל כך הרבה.

תכלס, מה הפתיע אתכם יותר - ההפסד הראשון במחזור הרביעי או עצם זה שהפועל ניצחה שלושה משחקים ברציפות? התשובה אומרת הכל - הפועל כמו הפועל יודעת לאכזב. אנחנו לא מצפים - לא מצפים שהפועל תרוץ, לא מצפים שהפועל תדרוס, לא מצפים שהפועל תדהר לליגת העל, לא מצפים שיקרו לנו דברים נפלאים. אולי האנשים הנכונים נמצאים במערכת סוף כל סוף עם בואו של גלנט, אבל הניצרה לא שוחררה ולא קיבלתי את האות למהפכה התדמיתית. עד אז, האפרוריות תהיה מנת חלקנו, היא וכאבי הלב.

לכתבות נוספות בבלוג כחול אמיתי