הנגשה ככלי לחיבור

פרשת השבוע שלנו, "ויגש", פותחת בנאומו של יהודה ליוסף שליט מצרים. את פרשת השבוע הקודמת, "מקץ", סיימנו בדיוק במתח וחסד שעושה איתנו התורה, ונאומו של יהודה פשוט חוזר על כל הסיפור בקצרה. כמו בפרקים הקודמים...

אבל בדבר הזה גלום כלי מיוחד במינו, כלי אנושי המאפשר יצירת דיון אמיתי ובונה. כמה פעמים מצאתם את עצמכם בתוך דיון שלא מניב תוצאות, חוזר על עצמו, או מגיע לחוסר הבנה בין הצדדים המתדיינים עד שלרואה מהצד נראה שמדובר בשיח חרשים או בשני אנשים שכלל לא מדברים באותה השפה ?

יהודה מלמד אותנו לנהל דיון תקין שמביא לשלום. הוא משקף ליוסף את המציאות, מסביר לפרטי פרטים את ההשלכות תוך שמירה על כבודו של המתדיין איתו בלי לאבד טיפת אסרטיביות. וחשוב מכל הוא משתית הנחות יסוד ששניהם יכולים לדון עליהם. פעמים רבות אנשים דנים בויכוח כאשר הבסיס עליהם שניהם נשענים שונה לחלוטין. יהודה משתית את הדיון על הרגש האנושי - דבר המשותף לו ולשליט מצרים העומד מולו (בעוד שכאשר האחים מדברים ביניהם הם מסתכלים על הצד השמימי שגרם לדברים).

דווקא מתוך גישה כזאת של שיח יהודה מסוגל לומר "עבדך ערב את הנער" - הערבות יכולה להגיע רק מתוך אדם שמבין את השיח של הצד השני (הבנה לא מחייבת לקבל את הצד השני, אבל היא בהחלט יודעת להקשיב ולהכיל).

כשאנו עסוקים בשיח עם הזולת אנחנו הרבה פעמים קשובים רק לעצמנו. אנחנו שומעים את הסיפור שלנו בתוך הסיפור של החבר שלנו. יהודה מלמד אותנו להנגיש את השיח. הוא שמע את יוסף ולכן הוא מסוגל לחזור על הסיפור לפרטי פרטים, כולל מה שיוסף עצמו אמר וכולל דברים שיעקב אמר שלא הוזכרו בפרשה הקודמת. הוא פשוט מקשיב מצוין ולכן יכול לסכם את הדברים בצורה המתיישבת על הלב.

יוסף רואה את כח ההקשבה של יהודה, ונזכר בשעה שזרקו אותו לבור שם לא שמעו ולא הקשיבו לזעקותיו. או אז הוא מבין שהם תקנו את היכולת להקשיב.

קוראים יקרים, אני רוצה לפנות אליכם מדם ליבי: הקשיבו לילדכם, לחברכם, לבן או בת זוגכם, שקפו לו את דבריו ומעשיו, לאחר מכן אף תביעו כיצד אתם מרגישים בעניין, אבל תצרו מקום שלם שכל כולו מלא הקשבה לזולת. מקום בטוח שרוצים לשוב אליו. זו הקשבה שמביאה לסבלנות, שמביאה לערבות וממילא לאהבה אמתית וכנה.

נסו את זה, לפני כל דיון או ויכוח בכל נושא שהוא. חזרו על דבריו של העמית לדיון ותראו שנקודות המחלוקת עומדות על דיוק מדהים שמבליטות את השווה ומאפשרות לעשות שלום במה ששונה.

שבת נגישה, ומלאה בהקשבה לכולנו!

לעמוד הראשי של פ"שנטו