היום בו השערים עלו בלהבות

התאריך 11.6.1956 חקוק היטב במוחות אוהדי הכדורגל בפתח-תקוה, ובמיוחד ליומנאי התורן בתחנת משטרת פתח-תקוה, שקיבל את ההודעה: "מפגיני תנועת המחתרות האצ"ל והלחי פרצו למגרש הכדורגל של הפועל פתח-תקוה ברחוב אברבנאל ומעלים באש את קורות השערים". כוחות מוגברים של שוטרים בראשם עמד "יונה הבלש", יחד עם כוחות מכבי-אש הגיעו תוך מספר דקות למגרש הכדורגל הקרוב לתחנת המשטרה. הכוח המשולב השתלט על השריפה והחל במעצר של חשודים, ביניהם מי שעמד בראש המפגינים - ניצול השואה ואוהד ביתר ת"א המיתולוגי "ינוקא".

"ינוקא" אוהד בית"ר ת"א - התמונה באדיבות היסטוריון הפועל פ"ת ניסים קלדרון

קצפו של "ינוקא", יחד עם מפגיני הימין, פרץ בעקבות משחק הכדורגל בין הפועל פ"ת לקבוצה האוסטרית "קפפנברג", בה ראו המפגינים נציגה של מדינה ששיתפה פעולה עם המשטר הנאצי. המפגינים ניסו למנוע ללא הצלחה את עריכת המשחק שהיה מיועד למחרת יום ההפגנה הסוערת, שהמשכה היה בזמן המשחק הצורם שהסתיים בתוצאה 2:2. באירוע בלטה האווירה העוינת לה זכו כדורגלני הקבוצה האוסטרית משך כל דקות המשחק, מצד אוהדי בית"ר שהגיעו מרחבי המדינה.

האירוע זכה לכותרות ולסיקור נרחב בעיתונות של אותם ימים, שאף החמיאה לאוהדי הפועל פ"ת ולשחקניה, על כך ש"הגיבו בזעם על מעשי הבריונות של חברי תנועת החירות ובית"ר, שניסו לפגוע בכדורגלנים האוסטרים", ועל כך ש"הרחיקו את המפגינים שפרצו למגרש, עד שהגיעה המשטרה".

הייתי רוצה להחזיר אתכם וותיקי פ"ת, לאוהד ביתר ת"א "ינוקא", שבאחד ממשחקי קבוצתו ביקש מהסדרן לצאת מהמגרש לשירותים שהיו בחוץ, וכשיחזור שלא "ישכח אותו ואת פניו וייתן לו להיכנס חזרה". עכשיו תנו עוד מבט בתמונה: נו, אתם הייתם שוכחים את "ינוקא"?