אמש התקיים באולם שרת בפ"ת האירוע המרכזי לציון 30 שנים לאסון הבונים, בנוכחות משפחות, בוגרים, מורים ואנשי ציבור.
ערב מלא בעצב וזיכרון לצד אופטימיות ותקוה, פגישות מחזור היסטוריות – כל אלה היו חלק מהמפגש אליו הגיעו מאות אזרחים, בוגרים, משפחות ההרוגים, פצועים, מורים ומנהלים שהתאספו אמש באולם שרת בפתח תקווה לזכור את הרוגי אסון הבונים.
תמונות ההרוגים באולם קבלת הפנים לא יכלו להשאיר את הנוכחים אדישים למחשבה מה היה קורה אילו הם היו איתנו היום?
האירוע, בבימויו של אדי מוכתר, כלל תוכנית אמנותית שכללה נגינה, ריקוד שירה והקראת קטעים מרגשים. כמו כן הוקרנו קטעי וידאו ששודרו בכלי התקשורת לפני 30 שנים. בין הדוברים היו נציגי המשפחות, פצועים ובוגרים נוספים.
ראש העיר איציק ברוורמן אמר: "אי אפשר לשכוח את היום הזה. אני זוכר אותו באופן אישי. הזמן לא מרפא את הכאב". דינה ילין, המנהלת דאז, שיתפה גם היא בזכרונותיה, והודתה לעירית גרוס, מנהלת הספרייה לזכר אסון הבונים – "על שלושים שנים של הנצחה פעילה".
האולם היה כמובן מלא מפה לפה, וכאמור הערב היווה גם הזדמנות לפגישות בין אנשים שלא התראו שנים רבות: מורים עם תלמידים, שכנים, בוגרים ותושבי העיר פ"ת.
האירוע הסתיים בשירה משותפת של ההמנון הלאומי – "התקוה".
כתבות נוספות במסגרת הפרויקט המשותף לספריית בית הספר ברנר ולפורטל פ"ת - לציון 30 שנה לאסון הבונים, ניתן לקרוא כאן.