
בחירת מסלול לימודי ומקצוע לחיים איננה עניין של מה בכך ועבור צעירים רבים מהווה צומת משמעותי, שיכול לעשות לא מעט הבדל בהמשך. הדבר נכון כשמדובר בהתלבטות בין שני מקצועות טיפוליים: פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, שכל אחד מהם מציע אפשרויות קריירה מגוונות, הנוגעות בהיבטים השונים של בריאות הנפש והרווחה. יחד עם זאת, למרות שמטרת שניהם היא שיפור הרווחה הנפשית והחברתית של אנשים, הם נבדלים אלה מאלה במהות שלהם, באופן ההכשרה, ההתמחות ואפילו בגישות הטיפוליות שעליהן הם מתבססים. מתלבטים באיזה מסלול לבחור? כדאי לכם לקרוא את הכתבה הבאה המתמקדת בהבדלים בין השניים.
מה ההבדל בין לימודי פסיכולוגיה לעבודה סוציאלית
ישנם מספר הבדלים בולטים בין לימודי פסיכולוגיה לעבודה סוציאלית. הראשון הוא שבעוד לימודי פסיכולוגיה במוסדות מומלצים מתמקדים בחקר התנהגות האדם ובתהליכים מנטליים, לימודי עבודה סוציאלית נותנים דגש להיבטים החברתיים והסביבתיים המשפיעים על רווחתו האישית של האדם. גם משך ההכשרה שלהם נדרשים בוגרי הלימודים הוא שונה, כך שבוגרי פסיכולוגיה נדרשים להשלים תואר ראשון, תואר שני והתמחות של שנתיים עד 4 שנים כדי לקבל רישיון לעסוק בתחום, ואילו עובדים סוציאליים יכולים להשתלב בשוק העובדה כבר לאחר סיום התואר הראשון. בנוסף, ההבדל בא לידי ביטוי גם בתנאי הקבלה ללימודים. תנאי הקבלה ללימודי פסיכולוגיה מחמירים יותר, עם דרישה לציון פסיכומטרי של ,640-650 לעומת 530-560 בעבודה סוציאלית. וגם, רמות השכר הן שונות ומושפעות בין היתר מאופיו של המקצוע עצמו וההכשרה הניתנת במהלך תקופת הלימודים. פסיכולוגים קליניים ותיקים עשויים להרוויח בין 10,000 ל-15,000 ש"ח ומעלה, ואילו עובדים סוציאליים ותיקים מרוויחים בין 7,000 ל9,000- ש"ח לחודש.
אילו תחומים כל אחד מכסה
לימודי פסיכולוגיה מכסים תחומי ידע מגוונים מאד, ביניהם פסיכולוגיה קוגניטיבית, חברתית, התפתחותית ופסיכופתולוגיה, המתמקדים בהבנת התהליכים הנפשיים של הפרט. התואר הראשון בפסיכולוגיה מקנה בסיס תיאורטי רחב, בעוד שהתואר השני מאפשר להתמחות בתחומים ספציפיים, כמו פסיכולוגיה קלינית, חינוכית, תעסוקתית או שיקומית. לעומת זאת, לימודי עבודה סוציאלית מתמקדים בתחומים כמו שיטות התערבות, מדיניות חברתית, עבודה עם קהילות מגוונות ואף טיפול במצבי משבר. התואר בעבודה סוציאלית כולל התנסות מעשית נרחבת כבר במהלך הלימודים לתואר הראשון, המשלבת השמה במגוון מסגרות, כמו שירותי הרווחה, פנימיות, בתי חולים ועמותות.
כיצד כל מקצוע מתמקד בגישות שונות לטיפול ובתמיכה באנשים במצבי מצוקה
הפסיכולוג מתמקד בטיפול פרטני, המתבסס על תיאוריות פסיכולוגיות שונות, כמו הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, הגישה הפסיכודינמית או ההומניסטית, ומטרתו לסייע למטופל להבין את התהליכים הנפשיים הפנימיים שהוא חווה. לעומתו, העובד הסוציאלי נוטה לאמץ גישה אקולוגית-מערכתית, כלומר, כזו המתייחסת לאדם בהקשר הסביבתי, תוך התייחסות למשפחה, לקהילה ולחברה הסובבת אותו. בנוסף, בטיפול פסיכולוגי הדגש מושם על שינוי תהליכים תוך אישיים, לרבות שינוי דפוסי החשיבה, רגשות והתנהגויות. בעבודה סוציאלית לעומת זאת, ההתערבות מכוונת גם לשינוי גורמים סביבתיים וחברתיים המשפיעים על מצוקתו של האדם. בנוסף, בעוד גישת הטיפול בפסיכולוגיה הקלינית היא תהליך ארוך טווח ומעמיק מאד, העבודה הסוציאלית גמישה יותר ומשלבת התערבויות קצרות מאד לצד ליווי ארוך טווח בהתאם לצורך. יחד עם זאת, וזה המשותף לשני המקצועות על שלל הגישות שלהם, בשניהם ישנה חשיבות רבה מאד לבניית קשר טיפולי משמעותי ועמוק, וכן למתן תמיכה למטופלים במצבי מצוקה שונים.
מהם הכלים הייחודיים של כל תחום
לכל אחד מהתחומים, וכפי שהדבר ניכר במסגרת לימודי פסיכולוגיה ולימודי עבודה סוציאלית, ישנם כלים מסוימים המהווים חלק בלתי נפרד מהטיפול וההתנהלות מול האדם שממול, כמו גם בהערכת מצבו. בעוד שלימודי פסיכולוגיה מקנים כלים המיועדים לאבחון והערכה של מצבים נפשיים, כולל מבחנים פסיכולוגיים למיניהם, הדבר איננו קיים במסגרת לימודי עבודה סוציאלית. העובד הסוציאלי מצויד בכלים אחרים, המאפשרים לו לסייע במיצוי זכויות, בעבודה עם ומול קהילות ובהתערבות בירוקרטית בעת הצורך. מעבר לכך, הפסיכולוג מקבל במהלך הלימודים,הכשרות שונות המאפשרות לו לפתח מיומנויות לניתוח מעמיק של תהליכים תוך אישיים, בעוד העובד הסוציאלי מתמחה בהערכת תפקוד ובזיהוי גורמי חוסן וסיכון בסביבת המטופל. לשני המקצועות כלים בסיסיים של יצירת קשר טיפולי, הקשבה, אמפטיה והיכולת לנהל שיחה טיפולית, אם כי ישנם דגשים שונים לכל אחד מהם,הנוגעים לנקודת המוצא שממנה הם יוצאים ומכוונים את המענה שהם מציעים.