אדם יצא לשוט באגם הרוגע. הוא שט לו לאיטו ולפתע הוא ראה עוד סירה.
הוא שמח לראות שהוא אינו לבד ומנופף בידיו לשלום לסירה השנייה.
...ואז הוא הבחין שהסירה מתקרבת אליו והוא שמח עוד יותר לפגוש מישהו לא מוכר.
...אלא שהסירה הולכת ומתקרבת במהירות במסלול התנגשות ולכן הוא מנופף בידיו בהתרגשות רבה כדי שהסירה תשנה מסלול... וכלום לא קורה.
הוא מנופף בידיו בהתרגשות וצועק בכל כוחו על הסירה השנייה והיא עדיין מתקרבת... וממש שניה לפני ההתנגשות הוא מבחין שאין איש בסירה.
הסתכלו נא מימינכם ומשמאלכם ותמצאו את האנשים שמנופפים בידיים כשהמציאות לא תואמת את רצונם. הם מתלוננים ומסבירים לכולם מה לא נכון, רק שהם לא עושים את הדבר היחיד שבאמת ישפר את מצבם... וזה לשנות את המסלול!
"לחשב מסלול מחדש" נשמע מוכר? כי להמשיך באתו נתיב שכבר איננו משרת או להתלונן, לא ישפר את התוצאות ואפילו תחושה חזקה של צדק רק מגבירה את התסכול ולא פותרת את הבעיה.
למאמרים נוספים של יהודה בנך בנושא תודעה חופשית
יהודה בנך - כלכלן, מאמן אישי ועסקי מוסמך, דאן 2 קארטה, מתרגל מדיטציה ונון-דואליטי.
Master NLP Practitioner, HypnoCoach Pracrtitioner