ברוורמן סובל, ראשת מועצת גני תקווה נהנית

בכנס הרצליה ה-18 סיפר ראש עיריית פ"ת כי התפקיד מזוכיסטי, ליזי דלריצ'ה ענתה לו כי היא דווקא נהנית מכל יום.

במסגרת מושב השלטון המקומי לקראת הבחירות המוניציפליות העבירו ראשי הערים ביקורת על ההתנהלות מול השלטון המרכזי, תהו על אופי עבודתם ודנו בסוגיות הבוערות בתחום השלטון המקומי.

איציק ברוורמן - "סבל יומיומי" (צילום: זאב שטרן)

אתמול במסגרת "כנס הרצליה ה-18 שנערך על ידי המכון למדיניות אסטרטגית בבינתחומי הרצליה", התקיים גם מושב השלטון המקומי - לקראת בחירות מוניציפליות 2018 שעסק בתחומים מגוונים.

ניהל את הפאנל מר אופיר פינס-פז, ראש המכון לשלטון המקומי ושר הפנים לשעבר ואחריו דיברה ענת אסרף- חיוט, המפקחת הארצית על הבחירות ברשויות המקומיות שציינה כי לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה ככל שיש גישה אישית יותר אל המועמדים, היכרות איתם ומעורבות, כך אחוז ההצבעה עולה. כמו כן, מקווים כי יום השבתון ביום הבחירות יעודד אחוזי הצבעה גבוהים יותר משמעותית.

מר סימון אלפסי, ראש העיר יוקנעם ענה על השאלה מדוע הוא רץ שוב, אחרי 6 קדנציות – "אני עושה לא בשביל הכסף והכבוד אלא מתוך תחושת שליחות. לפני 30 שנה קבעתי לעצמי היכן יוקנעם צריכה להגיע ואחרי שאתה מתחיל בעיירה על סף פשיטת רגל ואתה מקדם אותה בכל קדנציה צעד ועוד צעד אל עבר הצלחות והישגים, זה מעודד אותך להמשיך. הדבר השני טמון בתמיכה של הציבור והתושבים. אני אומר שזה כמו קבוצת כדורגל. אני לא מחפש תומכים, אלא אוהדים."

מר מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם, יו"ר מועצת הנגב, ציין כי לא ימשיך במועצת העיר ירוחם והוסיף כי לדעתו הגורל של כל ילד תלוי בראש ובראשונה בעיר בה הוא חי ועל כן ממשלת ישראל צריכה לפעול לשוויון הזדמנויות וצמצום הפערים.

פרופ' חנה הרצוג, פרופסור אמריטה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל אביב; מנהלת שותפה, "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית, מכון ואן ליר בירושלים ציינה כי ב- 98 ישובים אין בכלל ייצוג לנשים. יש לעודד נשים להתמודד, לקחת אחריות, להתמודד. כמו כן, להבהיר לפוליטיקאים ולמקבלי ההחלטות לקחת חלק פעיל בהסרת המחסומים ולעודד שוויון.

מר מאזן גנאים, ראש העיר סח'נין, יו"ר ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, נשאל מה קשה יותר, לנהל את העיר או את קבוצת הכדורגל בני סכנין. מאזן: "כשניהלתי את הקבוצה היו מקללים מדי פעם כשהיינו מפסידים, עכשיו מקללים אותי כל יום". בנימה רצינית יותר הוא הסביר מדוע יש תחלופה גבוהה באוכלוסייה הערבית והסיבה לכך טמונה במרקם החברתי שמורכב מחמולות.

מר בני כשריאל, ראש העיר מעלה אדומים, הדגיש כי "מעלה אדומים היא עיר ביהודה ושומרון לא בשטחים וציין כי היא עיר מורכבת משום המחויבויות הנוספות שלה - הביטחוני והמדיני, כמו למשל הקפאת הבנייה עקב נאום בר אילן של נתניהו. הריבון אצלנו הוא אלוף פיקד מרכז, הוא נותן לנו את צווי העבודה ולא של ראש הממשלה. היחסים בינינו לבין הפלסטינים טובים מאד. במעלה אדומים עובדים למעלה מ-4500 פלסטינים לצד יהודים, מקבלים את אותם תנאים וחוקי עבודה. בנושא הפמיניזם - עצם זה שבמאה ה-21 מתלוננים על כך שאנחנו לא מכניסים נשים, אנחנו מכניסים נשים למתחם מוגדר וסגור ואסור לעשות את זה. האנקדוטה הטובה ביותר זה שבבחירות האחרונות התמודדה מולי אישה, כל הרשימה אחריה היו גברים, אז זה שובר את כל הסטיגמות האלה. כמו כן, דיברו כאן על הגבלת קדנציות – רוב אלה שהודחו או עמדו למשפט בגלל מעשה כזה או אחר הם ראשי רשויות שהיו בקדנציה הראשונה או השנייה שלהם. לרוב אלו שמצליחים הם אלו שיש להם את הוותק והניסיון לדוגמת מעלות תרשיחא, יוקנעם, עומר, נתיבות, חולדאי ועוד הרבה אחרים. הניסיון הוותק וההיכרות היא הנוסחה להצלחת העיר."

איציק ברוורמן, ראש העיר פתח תקווה: "באתי מהסקטור הפרטי, הייתי בעל משרד עריכת דין עצמאי ובשלב מסוים עשיתי פרק ב' מהעולם העסקי הפרטי לעולם הציבורי מתוך אותה תחושת שליחות, כי אם תשאלו אותי, אין כל כך הרבה סיבות רציונליות להיות ראש עיר כי זה תפקיד שבו אתה סובל יום יום. בעידן של היום התפקיד הזה זה פשוט סבל יום יומי, אף אחד לא בא להגיד לך תודה, אם אתה מצפה לתודה אתה תמים או טיפש, זה עסק למזוכיסטים."

גב' ליזי דלריצ'ה, ראשת מועצת גני תקווה הגיבה לדבריו: "אני נהנית כל בוקר ועושה את התפקיד באהבה רבה. אם אתה באמת סובל בעייני זו דוגמא אישית רעה מאד לאשתך וילדיו. אף אחד לא צריך להיות במקום שהוא סובל, רחמים. התפקיד הזה הוא התפקיד הכי מיוחד שיש, אם היה כל כך רע לא הינו רצים אליו שוב ושוב".

מר יואב קריים, מנהל שותף, אשכול לפיתוח ושינוי חברתי, בית איזי שפירא: "לצערי אנחנו לא רואים מועמדים בעלי מוגבלויות ובאופן כללי, רואים כמעט ולא רואים ואתם במרחב בציבורי. ולראשי הרשויות יש בכך תפקיד מרכזי. זה נכון שהרבה מאד מהדברים הקשורים בשירותים שמקבלים אנשים עם מוגבלות נופלים הרבה מאד בתווך שבין אחריות הרשות לבין המימון שמגיע, או לא מגיע, מהשלטון המרכזי. אבל ראשי הרשויות יכולים לבחור האם הם שותפים של האנשים עם המוגבלות או שהם שותפים לממשלה בנפנוף הבעיות. לצערי, הרבה מאד פעמים הם בוחרים באופציה השנייה. עיצוב אוניברסלי שלוקח את כל האנשים בחשבון, לא רק פיזי אלא גם בשירותים השונים, באופן השיח, בהבנת האחריות של הרשויות במיצוי זכויותינו. אני קורא לכם להיות שותפים לנו במאבק מול השלטון המרכזי כדי שתקציבים יגיעו לרשויות ולא במאבק של הרשות המרכזית באנשים עם מוגבלויות, השאלה היא אם אתם באים אלינו בתור בני ברית ואומרים בואו נשיג את הכסף ביחד כי אז הינו באים איתכם או שאתם באים לכנסת נגד הנגישות ומסבירים שלא צריך. זה שאתם לא צריכים לשבת בכלא כי השלטון המרכזי לא נתן את הכסף זה נכון, השאלה היא מה אתם עושים כדי להשיג אותו."

ד"ר מטי צרפתי הרכבי, ראשת המועצה האזורית יואב: "בקמפיין שלי האג׳נדה של היותי אישה לא עלתה, ביקשתי שיבחרו בי בגלל כישוריי. אני רוצה לומר שלרוב הנשים שמגיעות למקומות האלה הן בעלות רזומה הרבה יותר עשיר כי מלכתחילה אנחנו בנחיתות."

מר רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "אני רוצה להסביר מה משרד הפנים והמדיניות שלו גורם שלא בכוונה :אי שוויון בין מועמדים שרצים מטעם מפלגות לבין מועמדים שרצים עצמאית – אני הייתי עצמאי ועכשיו כנראה ארוץ עם מפלגה כדי שלא אצטרף לגייס תרומות ולקחת הלוואות אישיות של מאות אלפי שקלים. לרוב המועמדים שרצים באופן עצמאי יש סיכוי מאד גבוה להסתבך – או בדוחות חריפים של מבקר המדינה, בהאשמות ציבוריות או בחקירות פליליות. אם אני רץ לרשות העיר אני מוגבל לתמיכה בעצמי של 5000 ש״ח ואסור לי על פי חוק לתרום לעצמי יותר! זה סכום הזוי! ומי שתורם לי, אם הם חלילה יגשו אחרי הבחירות למכרז ויזכו בו, הם יואשמו בכך שקיבלו את המשרה בגלל שוחד או מינוי פוליטי. לי היו 2 שנפסלו מלהיות דירקטוריות בתאגיד המים כי תרמו לי 500 שח בקמפיין שלי. 2-3 נוספים שנבחרו הואשמו בדוח מבקר המדינה שהמכרז היה תפור. ככה מעודדים את הציבור להיות מעורבים? אחרי הבחירות אם אתה מוציא כסף יותר ממה שקיבלת מבקר המדינה בגיבוי משרד הפנים אוסרים להשלים את החוסר מהבית, כי זו תרומה לא חוקית. צריך לגייס שוב כספים. בתגובה אמרתי להם שבבחירות הבאות אני הולך לבקש שקל אחד מכל תושב וכך כל התושבים יהיו פסולים לכניסה לפעילות עירונית".

בשלב זה נפתח הדיון לקהל והשאלה ועלתה בקשה להתייחסות בעניין הקונפליקט הקיים בין השלטון המרכזי למקומי.

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה: "אנחנו היינו רוצים למשל להשאיר את הצעירים בהרצליה, אבל המדינה לא ערוכה לכך מבחינת תשתיות. יש צורך בהקמת בתי ספר נוספים, מים, חשמל, תחנות רכבת, לא מספיק רק לבנות, אם אין מים וחשמל. אני לדוגמה עצרתי את התמ"א 38 ואעצור גם את המחיר למשתכן כי לחברת החשמל אין מה לתת לי. אין הלימה וסנכרון בין כל הגופים המרכזיים ועל כך אני הולך לדבר עם שר האוצר".

ברוורמן: "לצערי זה נושא שאפשר לדבר עליו ימים שלמים אבל אני רוצה להגיד שהמדינה לא מעוניינת לפתור את הבעיה, היא רוצה לשווק אך לא לבנות או לעשות. היא רוצה לצאת בכותרות, וגרוע מכך, ישנם שיקולים פוליטיים נוראיים הרבה מעבר לתשתיות. כל דירת מגורים בעיר זה הפסד לעיר וכשבונים רק יחידות דיור ולא יוצרים מקורות הכנסה לרשות המקומית גוזרים עליה חידלון ופירוק."

כנס הרצליה נערך זו הפעם ה-18 על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה(IPS) בבינתחומי הרצליה, ובראשו עומד האלוף במיל' עמוס גלעד. הכנס הוא הגדול בתחומו בישראל. הכנס מתמקד בזיהוי הזדמנויות וסיכונים לישראל במזרח התיכון ובמערכת הגלובלית, ומשתתפים בו מעל 200 בכירי הממשלה, המערכת הציבורית והמשק בישראל, ביניהם כ-40 משתתפים מחו"ל. ניירות העבודה הנכתבים לקראתו ואחריו מספקים למקבלי ההחלטות ולשיח הציבורי הערכות והמלצות מדיניות להתמודדות עם האתגרים הגאו פוליטיים, הכלכליים, והחברתיים של מדינת ישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק פ"ת נטו