בית עבדים

פרשת השבוע שלנו - פרשת "בא", לראשונה מציפה את השאלה המתבקשת: מדוע פרעה לא נכנע לנוכח המכות שקיבל?

לאחר איומו של משה על מכת ארבה וסירובו של פרעה. מגיעים עבדים פרעה אליו ואומרים לו: "עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלוהיהם". ולחיזוק טענתם מגיעה האמירה הנוקבת: "הטרם תדע כי אבדה מצרים?!"

פרעה הגדיר את זהות מדינתו כ"בית עבדים". כל כלכלת מצרים, זהותה ותרבותה הושתתו על כך שהמדינה בנויה ממעבידים ועבדים. פרעה מבין שהכל צריך להתנהל על פי הגדרה זו. הוא הפך את התפיסה הזו לפולחן עבודה זרה. כל מה שנגד את התפיסה הזו היה צריך לבטל. בכדי לחזק את העמדה הזו הוא הפך את עצמו לאל - כמי שאי אפשר להתווכח איתו, כי הוא מקור הסמכות הבלעדית.

גם לאחר שפרעה מקבל את התוכחה על אובדן מצרים. הוא משיב את משה ואהרן, אך מציב להם תנאי שהם יישארו עבדים, וסירובו של משה גורם לפרעה לגרש אותם.

ייתכן שגם זו הסיבה שרצה להרוג את משה. נסיך המלוכה שגדל בביתו. בלי לבדוק מדוע הוא חיסל את המצרי. אולי חש סכנה לחייו, אולי הייתה לאדם מצטיין כמוהו סיבה טובה לעשות מעשה כזה. אבל פרעה לא מסוגל לחשוב מחוץ לפורמאליות של החוק שהוא עצמו (כאל) הגדיר.

החוק היבש הזה מכרסם בחוש המוסרי של פרעה שאובד כמעט כליל, אם לא מכת בכורות בה הוא סוף סוף מודה "הרי אתם ברשותכם ואין אתם עבדיי אלא עבדי ה'". רק כשהוא מצליח להודות שהוא לא מדד המוסר הבלעדי, הוא מצליח להשתחרר מהתפיסה ההרסנית של מדינה המושתתת על חוק פורמאלי ללא מוסר אלוהי המתעלה מעל חושיו הנמוכים של האדם.

שינוי תפיסה כזו מעבירה את פרעה ממצב של מגרש שלא יודע את ה' למצב של נגאל, ולמי שהוא וכל עמו יודע את ה' וזוכה להוליד את עם ישראל.

שבת חירות אמיתית, שלום לכל בית ישראל!

לעמוד הראשי של פ"שנטו