בית חווה מרשים, בן כ-2,800 שנה, אשר כלל 23 חדרים, נחשף בשבועות האחרונים במהלך חפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות בראש העין לפני הרחבת העיר, ביוזמת משרד הבינוי. לדברי עמית שדמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "החווה, אשר השתמרה באופן יוצא דופן, משתרעת על פני 30×40 מ', והיא נבנתה במאה ה-8 לפנה"ס - תקופת הכיבוש האשורי. מבני החוות בתקופה זו שימשו כמין יישובים קטנים, אשר תושביהם לקחו חלק בעיבוד התוצרת החקלאית. הגתות הרבות שנתגלו בקרבת היישוב, מעידות על כך שתעשיית היין באזור הייתה ענף החקלאות העיקרי במקום. ממגורה גדולה, אשר שמשה לאחסון תבואה, מלמדת כי התושבים הקדמונים עסקו גם בגידול דגן".
מבנה בית החווה (צילום אוירי: SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות)
לדברי שדמן, המבנה המשיך לפעול גם בתקופה הפרסית, המכונה גם תקופת שיבת ציון (המאה ה-6 לפנה"ס), וכן בתקופה ההלניסטית. תקופה זו החלה בארץ עם בואו של אלכסנדר מוקדון, שהיה אחד המצביאים הדגולים בהיסטוריה של העולם הקדום. עם נצחונו של מוקדון על הצבא הפרסי בשנת 333 לפנה"ס, הוא החל במסכת כיבושים רבת הצלחות. המסע לארץ-ישראל לא נתקל בקשיים מיוחדים מבחינת מוקדון, והארץ פתחה שעריה למצביא הגדול.
פניו של הראקלס (צילום: רוברט קול, באדיבות רשות העתיקות)
עדות לנוכחות יוונית באזור נחשפה על אחת מרצפות המבנה, בדמות מטבע כסף נדיר אשר עליו טבוע שמו של המצביא - ΑΛΕΞΑNΔΡΟΥ. בצד זה של המטבע ניתן להבחין גם בדמותו של האל זאוס, ואילו בצד השני מופיע ראשו של הראקלס.
בתקופה העות'מאנית נכרה אל תוך המבנה כבשן סיד, אשר אבני החווה שימשו עבורו חומר גלם זמין.
לאור רמת ההשתמרות הגבוהה של המבנה המרשים, החליטו רשות העתיקות ומשרד הבינוי לשמר את המבנה באתרו, לרווחת תושבי העיר וציבור המטיילים.
דמותו של זאוס, והכיתוב הנושא את שמו של מוקדון (צילום: רוברט קול, באדיבות רשות העתיקות)
רקע על האזור: העיר ראש העין ממוקמת על אחד מן המעברים ההכרחיים של 'דרך הים', העוברת בין המורדות המערביים של השומרון - הדום הר שומרון - לבין העיר הקדומה אנטיפטריס - מקורות הירקון. מיקום אסטרטגי זה גרם לכך שלאורך מרבית התקופות ההיסטוריות היווה המקום כיעד מבוקש להתיישבות, הן מן ההיבט החקלאי והן מן ההיבט הצבאי. נוכחות האדם במקום התקיימה כבר לפני כ-300 אלף שנה. במסגרת עבודות פיתוח שנערכו על כביש מס' 5, נתגלתה במפתיע מערה - 'מערת קסם' - על שלל ממצאיה המלמדים על התרבות החומרית של יושבי המקום. כמה מאות אלפי שנים מאוחר יותר - בתקופה הכלקוליתית - זוהו שרידי יישוב על אחת מגדותיו של נחל רבה העובר בתוך העיר ראש העין. ממצא ייחודי נחשף גם מתקופת הברזל בעקבות מחקרים וחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באתר עזבת צרטה הממוקם מצפון לעיר. אתר זה מזוהה עם אבן העזר המקראית. מתקופת בית שני, אנו יודעים לומר כי באזור מגדל אפק, הממוקם מדרום לעיר, פעל יישוב יהודי גדול. על יישוב זה מדווח יוסף בן מתתיהו בכתביו כאשר דן על האזור בתקופת המרד הגדול: "...וכששמע (גלוס) שיהודים לא מועטים התרכזו במגדל הנקרא אפקו, שלח לשם מחלקה כדי להתקיפם" (מלחמות היהודים). מגדל אפק המשיך להתקיים למעשה עד לזמנים המודרניים, והאזור התבלט בעיקר עקב תעשיית הסיד הנרחבת, שנמשכה ביתר שאת מן התקופה העות'מאנית.