אחריות ככלי להתקדמות

פרשת השבוע שלנו - "יתרו", פותחת בתיאור פגישתו של משה רבנו עם חמו - יתרו.

משה מציג בפני חמיו שני תפקידים עיקריים שהוא מבצע. הראשון הוא לשפוט בין אנשים, והשני להודיע לעם את חוקות האלוהים. אם כן משה מילא הן את תפקידי החינוך והן את תפקידי המשפט. יתרו מציע למשה לבזר את סמכויות המשפט ולהשאיר אצלו את סמכויות החינוך.

חז"ל מדייקים שבניגוד לעצתו של יתרו שמשה יבחר את השופטים לבדו - משה בחר אותם "מכל ישראל" - כלומר ביקש מהעם להיות אחראים על הרכב השופטים בהתאם להיכרותם המוקדמת. זאת על מנת שלא יוכלו לקבול על החלטתם בטענה שהם מנותקים מהמציאות.

בנושא החינוכי משה אכן מקבל את ההבנה שכאשר כל האחריות עליו בלבד זה לא רק פוגע בו אלא גם בעם. העם חייב לקחת אחריות ושהלימוד יהיה חלק ניכר בתוך העם. לכן הוא עובר מ"והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו" ל"והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון". כלומר מעבר מלימוד יבש של הודעת חוקים ללימוד מתווה דרך ומעשה שיישמו בחייהם.

אם כן, עיקר החידוש של יתרו הוא האחריות שמשה צריך להעביר לעם ישראל על מנת לפתח אותם. הן בתחום המדיני והן בתחום הפרטי - רק אדם שמבין שהאחריות אצלו מסוגל להוביל דרך טובה מתוך בחירה. ורק מנהיג שהכל מתנהל כשורה גם בלעדיו יודע שהוא הצליח בתפקידו.

העצה הזו של יתרו למשה מהדהדת לכולנו בחיים הלאומיים והפרטיים. החשיבות של מינוי שופטים מתוך העם והעברת האחריות מהמחנך לחניך תוביל אותנו כחברה למקומות נפלאים. משה העניו מכל אדם קיבל זאת מתוך הבנה שזו הדרך הנכונה. עכשיו תורנו.

שבת אחראית שלום לכולנו!

לעמוד הראשי של פ"שנטו