אהבה עממית קדושה

השבוע נחגוג את חג השבועות כשמאחורינו 50 יום של ספירת העומר המתחילים מחג הפסח, עוברים דרך יום העצמאות ויום ירושלים ונחתמים בחג השבועות.

המגילה השייכת לחג השבועות היא מגילת רות. המגילה מספרת לנו על תחילתה של שושלת מלכות בית דוד.

רות, גיורת מואבייה, שבה עם חמותה היהודייה המיוחסת ונתקלת ביחס מנוכר מצד עם ישראל שההלכה שמואבייה יכולה להתגייר בניגוד למואבים הזכרים - טרם התבררה באופן מובהק.

בועז מנהיג האומה רואה את הקלקולים המוסריים ואת תוצאותיהם. ולעומת זאת את מידת החסד ברות ומבין שהעם צריך להתחזק. ראשית הוא מתקין שיברכו אחד את השני בשם ה'. הוא מלמד אותם להסביר פנים, לברך ולראות בחברם את רצון ה' להופיע אותו בעולם. בנוסף הוא מלמד זכות ומראה לפועליו כיצד לקבל אורחים. בעז מבין שחוסר החיבה נובע מחוסר ביטחון עצמי בדרך. וחסכן הוא גם משקיע מאמץ בבירור ההלכה בישראל - המוסד הכי מציב גבולות בישראל שהוא השומר העיקרי כל מוסריות העם.

רות מצידה גם מלמדת איך לנהוג בצניעות ובכבוד לגמול איתך חסד. בד בבד שהיא רואה בחסד שותפות שלה בזכותו של בעז לתת לה. החסד הופך לדבר נעלה מצד המקבל והנותן. מסביר הרב קוק שאי אפשר היה לקלוט את כל האור היקר והגדול של שבועות במגילה כמו שיר השירים. הכתובה בשפה שירית גבוהה, אלא צריך סיפור כביכול עממי פשוט שיעזור לנו לעכל את הקדושה.

ברגע השיא של המפגש בין רות לבעז כתוב: "וימד שש שעורים וישת עליה ויבא העיר". כחלק מהפשטות המגילה מוסרת לנו פרט לכאורה שולי - שש שעורים. אבל בימינו התגלה הסוד הגדול שש שעורים הם שש שבועות שעברו בספרית העומר וביום ה-43 - ויבא העיר - יום כיבוש ירושלים. בעז מוסר לרות את התנוצצות שושלתם לעתיד לבא שתתחיל להתנוצץ.

ולנו נותר לשמור את האהבה הפשוטה שבין בני זוג. את היחס המכבד, האוהב והנותן, שהוא הוא היסוד של מלכות ישראל.

שבת שלום!

לעמוד הראשי של פ"שנטו