האימפריה שהייתה בכל הענפים, בית הפועל שנהרס, העסקנים, הכסף והתמונות ההיסטוריות שנזרקו לזבל. תחקיר מיוחד של פ"ת נטו – מה נשאר מהפועל פ"ת? סיפור מזווית אחרת.
פתח תקווה 2016. עיר שבשנים הקרובות תגיע לאוכלוסיה של 300,000 תושבים. הייתה פעם אימפריה של ספורט מספר 1 בארץ, עם אוהדים רבים, חלקם פזורים היום גם בערים אחרות בארץ ובעולם. רובם גדלו ונשמו הפועל פ"ת מלידה.
חלק מקוראי שורות אלה עדיין לא נולד כשההרס התחיל. עד לפני כשלושה עשורים הייתה אגודת הפועל פתח תקווה לא פחות מאימפריה. ולא, לא מדובר רק בכדורגל. כדוריד, כדורסל, אתלטיקה קלה, ג'ודו, שחמט, התעמלות, טניס שולחן, ועוד...בכל הענפים האלה היה מועדון הפועל פ"ת מוביל ברמה הארצית ובחלקם מספר אחד ללא עוררין.
זכרונות מאברבנאל (באדיבות המוזיאון הביתי של ניסים קלדרון)
אם אתם לא מאמינים, ואם נולדתם אחרי שנות ה-70 של המאה הקודמת - תשאלו את ההורים שלכם. וההישגים לא היו מקריים, הם נבעו מחינוך נכון של הדור הצעיר לספורט, והחלו במחלקות נוער מפוארות שהצמיחו כוכבים בזכות מאמנים מקצועיים. אפילו יורם ארבל החל כאן את דרכו כאתלט, לפני שהפך לאיש תקשורת.
אבל אז החל עידן העסקנים והכסף. הדרך נעלמה, כך גם החינוך ובעיקר הבושה. בחלק מהענפים נעלם בכלל השם "הפועל", חלק הפך לעירוני, הניהול ניתן לאנשים שלא גדלו על מסורת האגודה. הם גדלו בעיקר על מסורת הדולרים.
הפועל פ"ת בכדורסל - ימים שלא ישובו עוד (באדיבות ניסים קלדרון)
הלכנו השבוע לבקר בביתו של היסטוריון האגודה ניסים קלדרון, שבלית ברירה נאלץ להקים בביתו מוזיאון להיסטוריה של הפועל פ"ת. למה נאלץ? מיד תבינו.
אפשר להבין הכל דרך סיפור הגביעים של מועדון הכדורגל. למרות הצלחותיו הגדולות, משום מה הצליח המועדון לזכות בגביע המדינה רק פעמיים בתולדותיו. "אף אחד לא יודע איפה הגביע של 1957. מאז החתונה של נחום סטלמך ז"ל נעלמו עקבותיו", מספר קלדרון. אבל חכו, את זה עוד אפשר להבין, בכל זאת לפני 60 שנה..."אבל מה עם הגביע של 1992?" אנחנו שואלים, וקלדרון עונה: "הגביע הזה עבר לידיו של גברי לוי, ולדעתי היום הוא נמצא במשרדו של מאיר שמיר".
קלדרון השבוע בביתו עם כדור המשחק מגמר הגביע בשנת 1992
אבל הסיפור הבא, הוא המדהים מכולם. כשאייל לחמן אימן את הפועל פ"ת בעשור הקודם, הוא ביקש להעביר למתחם האימונים בקיבוץ עינת את כל הגביעים (כולל גביעי הטוטו) והתמונות של המועדון, וכך נעשה. לימים הפסיקה הפועל פ"ת להתאמן בעינת ועברה למתחם סירקין. "יום אחד אני מקבל טלפון בהול מנחום דגמי אוהד הקבוצה, שבאותו זמן נהג לשחק כדורגל עם החבר'ה (ביניהם מאיר שמיר, אברהם גרנט ועוד) במגרש בעינת".
"ניסים בוא מהר, זורקים את הכל, הוא אמר לי. הגעתי במרוצה למקום וחשכו עיניי. כל הגביעים, התמונות, כולל לוח הזיכרון, היו זרוקים על הרצפה ובחוץ ליד פחי האשפה. אספתי את מה שאפשר וטלפנתי להנהלה. הגביעים וחלק מהתמונות נמצאים היום במתחם סירקין, שגם הוא רחוק מלהיות ראוי".
על חורבותיו של מגרש האליפויות באברבנאל כבר נבנו מזמן מגדלים, אצטדיון הפועל פ"ת ("האורווה") נהרס לפני מספר שנים, והשבוע הגענו לראות איך מתקדמת הבנייה במקום. בונים שם גם מתנ"ס ובית ספר. נקווה שלפחות יגדלו כאן אנשים ערכיים.
על חורבות "האורווה" - אולי לפחות יגדלו כאן על ערכים ספורטיביים
כאמור הפועל פ"ת הייתה אימפריה בכל הענפים, והבית שסימל את האימפריה הזו היה בית הפועל ברחוב וולפסון במרכז העיר. הסיפור שם דומה: "שם היו כל הגביעים והמזכרות של הפועל פ"ת בכל הענפים. כשנהרס המקום בעשור הקודם, הקבלן זרק הכל לרחוב. יהודית לנדאו, מזכירת הפועל פ"ת הגיעה למקום, ועם דמעות בעיניים הזעיקה את ווה ליזרוביץ', שאסף הכל. היום הגביעים נמצאים במתנ"ס עולמות ובאולם סטלמך בכפר גנים".
קלדרון מסכם: "ההיסטוריה מפוזרת בכל העיר, כולל בבית שלי ובבתים אחרים. הגיע הזמן שיקום גוף רציני שיאסוף הכל ויקים מוזיאון אמיתי. פניתי למר שלום קוטלר, אחראי שימור אתרים בפתח תקווה, והצעתי להקים מוזיאון במקום שבו שכן המלון הראשון בעיר, והיום הוא נטוש. אני עדיין ממתין לתשובה".
השלט של בית הפועל פ"ת ברחוב וולפסון
עד היום לא ברור איפה הכסף מכל הנכסים שהיו להפועל פ"ת. חלק מהדברים מתבררים עד היום בבתי משפט, אבל לצערנו האגודה כבר נעלמה, לפני שהעניינים הספיקו או יספיקו להתברר אי פעם, אם בכלל.
מבחינה ספורטיבית – המצב היום די עגום. ברוב הענפים שהוזכרו בתחילת הכתבה הפועל פ"ת לא ממש קיימת. ואפילו מספינת הדגל – מועדון הכדורגל, נשאר רק השם (ואולי גם זה זמני) והקבוצה משתרכת לה בליגה השנייה כשהאוהדים לא מגיעים למגרשים, פרט למשחק חגיגי כזה או אחר פעם או פעמיים בשנה.
הסיטואציה היום היא כמובן בלתי הפיכה. הזמנים השתנו, אבל אולי הדבר היחיד שניתן לעשות הוא להקים מוזיאון ראוי, שיכיל את כל מה שהטרקטורים והמשאיות עדיין לא הובילו למזבלה.
עוד תמונה שנמצאה ונאספה מפח הזבל