ביום ראשון בערב הגעתי שלא ביודעין לאולם לרגל ההצגה "מבקר המדינה" בביצוע התאטרון הקהילתי של פתח-תקוה. מי כבר מגיע להצגות של התאטרון הקהילתי? חשבתי לעצמי בעודי מנסה להעריך את ממדי הנזק הצפוי לערב. אני הגעתי לשם בהזמנת אימי שבד"כ סוחבת אותה איתי להצגות, מופעי טרום בכורה, קונצרטים ושאר פניני תרבות. הפעם היא נמנעה מלפרט כך שמצאתי את עצמי באירוע שלא הייתי מגיעה אליו בשום דרך אחרת. מאוחר יותר שתחקרתי אותה היא הודתה שקיבלה את הכרטיסים חינם מחברה גימלאית של העיריה...
בכל מקרה מול קהל של פתח-תקואים שנראו כאילו הרגע שלפו אותם מכורסאת הטלויזיה במצב רדום למדי הועלתה ההצגה. מהדברים של האחראי על התרבות בעיר (שלא קלטתי את שמו) הבנתי כי מדובר בחבורה של תושבי העיר ועובדי עיריה ברוכי כשרון ודבוקי חיידק הבמה, שאחראים על קידום נושא התאטרון הקהילתי בעיר.יפה.
אחר כך היה רגע קומי כאשר ראש העיר עלה לשאת דברים והודה שנשבר ללחצים של מנהל אגף התרבות והגיע לכבד ולברך, אך לא ישאר כי כבר ראה את ההצגה פעם אחת..דרך אגב אני הופתעתי לגלות שלתושבי העיר שלנו יש טעם טוב. הוא די חתיך הברוורמן הזה, לא? (או שלי יש טעם עקום...?) בכל מקרה האחראי על התרבות הגיש לראש העיר זר פרחים (מה שנראה מוזר בעיני ההדיוטה בעניני טקסים ודיפלומטיה - הייתי מצפה דווקא מראש העיר להעניק זר לאחראים על היצירה..) ולאחר מכן החלה ההצגה שבאופן לא מקרי כנראה עוסקת (למי שלא ראה את רב מכר הזה שנכתב ע"י אילן צחור) בחייה של עיריה דרומית ובראש העיר ועובדיה המושחתים כולם...לא מצחיק תגידו לי?
בכל מקרה התפלאתי לגלות שבין פקידי עיריה אפרוריים בפ"ת מסתתרים כשרונות דרמה לא מבוטלים. כמובן לא כולם שיחקו טוב וההתוצאה הכללית כמובן היתה רחוקה מלהיות תאטרון מקצועי איכותי, אבל הם באמת נתנו הופעה לא רעה וזכו לתשואות הקהל.
ההופעה הסתיימה מוקדם יחסית והספקתי לחזור הביתה ולראות עוד שני פרקים של שובר שורות. בסופו של דבר זה מה שעשה לי את הערב...