"ראינו את השקיות השחורות והיה ברור מה קרה"

נטע בכר היתה תלמידה בכיתה מקבילה ביום אסון הבונים לפני 30 שנה. בראיון מיוחד לפורטל פ"ת היא משתפת אותנו בזכרונותיה.

היום של 11.6.1985 היה עבור נטע בכר יום שהתחיל בהתרגשות גמורה והסתיים בכאב גדול.

"הייתי אז ילדה בת 13 ולמדתי בכיתה ז'11. ביום הטיול כיתתי הייתה באוטובוס השלישי, שנסע למסלול הבונים. כיוון שהיינו אוטובוס שלישי (הראשון היה של ז'12) בעצם היינו מולם כשהרכבת התנגשה באוטובוס".

נטע ממשיכה לשחזר: "מייד לאחר האסון פינו אותנו למושב הבונים. המורים וההורים התחילו לחלק לנו ממתקים. לעולם לא אשכח את הצעקה, מקפיאת הלב, של אחת הבנות: "למה אתם מחלקים לנו ממתקים?"

"לחוף הבונים הגעתי בפעם הראשונה, אחרי האסון, במסגרת לימודיי במכללת בית ברל (חינוך לגיל הרך) בשנת 1997. ללא ספק, זה היה אירוע טראומתי".

נטע, שביתה סיימה השנה את חטיבת הביניים בהצטיינות והיא כעת עולה לתיכון, מספרת על עוד משהו שחרוט בזכרונה: "מייד לאחר האסון הגיעו לא מעט אמבולנסים. ראינו את השקיות השחורות בתוכן והיה די ברור מה קרה. ההורים והמורים, מתוך רצון לגונן אמרו לנו שהילדים רק נפצעו. הלוואי וזה היה המצב, אבל כולנו בעצם ידענו את מי מכניסים לשקית שחורה".

נטע מסכמת במסר לכולם: "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

הכתבה מתפרסמת במסגרת פרויקט הנצחה משותף לספריית בית הספר ברנר ולפורטל פ"ת -  לציון 30 שנה לאסון הבונים.

לדף הראשי של פרויקט ההנצחה