במסגרת פרויקט ההנצחה המיוחד שבו אנו משתתפות, ערכנו ראיון עם ויטה ניפקר – מחנכת בחטיבת הביניים ברנר בפ"ת בזמן שהתרחש אסון הבונים.
ויטה ניפקר חינכה את כיתה ח' 5 בעת האסון. ביום בו יצאה שכבה ז' לטיול בני מצוה, ויטה יצאה עם כיתתה לטיול ברכבת לעכו. הם נסעו באוטובוס לתחנת הרכבת בתל אביב ושם עלו לרכבת לחיפה. בחיפה המתינו לרכבת המהירה שתגיע מתל אביב ותמשיך לנהריה כדי לרדת בעכו. "לאחר חצי שעה של המתנה, הודיע לי מנהל התחנה שארעה תאונה והרכבת לא תגיע. היות והבנתי שתהיה פאניקה אצל ההורים שידעו כי נסענו ברכבת, לקחתי את הילדים לדואר וקניתי אסימונים כדי שהתלמידים יתקשרו להוריהם להודיע שהם לא היו מעורבים בתאונה. רק חיים צרפתי לא השיג את הוריו".
ויטה במפגש עם תלמידים
ויטה ממשיכה לשחזר: "החלטתי לקחת את התלמידים לביקור במוזיאון המדע ומשם המשכנו לגן האם. בכניסה לגן האם, אמר לנו השומר שאירעה תאונה עם תלמידי בית ספר ויש הרבה הרוגים. בחדשות השעה 12:00 בערך, הודיעו שכיתה ז' 12 מחטיבת הביניים ברנר בפתח תקוה הייתה מעורבת בתאונה. ליאורה צרפתי, אחותו של חיים, למדה בכיתה זו. קשה היה להרגיע את חיים וכשחזרנו לבית הספר לקראת השעה 18:00, התברר שליאורה בין ההרוגים".
מאז האסון ויטה בקשר קרוב מאוד עם המשפחה והפכה לבת בית אצל משפחת צרפתי. מזה עשר שנים ויטה עובדת בספרייה שהוקמה לזכר ניספי אסון הבונים ומקפידה לשמור ולטפח את פינת הזיכרון ואת זכרם של הנספים במפגשים עם תלמידי שכבה ז'.
הכותבות, כיום תלמידות כיתה ז'1 בחטיבת ביניים ברנר בפ"ת, משתתפות בפרויקט הנצחה מיוחד שמשותף לסיפריית בית הספר ולפורטל פ"ת - לציון 30 שנה לאסון הבונים.