"השיח בפתח תקווה עלול להיגמר באסון"

על רקע השפל בשיח הציבורי ברחוב הפוליטי, ברשת וברחבי העיר פ"ת, נפגשנו עם שניים מחברי מועצת העיר – אורן חפץ מהקואליציה ואיציק ישראל מהאופוזיציה. גילינו הרבה דברים משותפים וגם דאגה אחת גדולה.

ודאי שמתם להידרדרות שחלה לאחרונה בפ"ת ברמת הדיונים ברשתות החברתיות וגם במציאות בקרב הפוליטיקאים, בעלי התפקידים, מקורבים ובעלי אינטרסים נוספים. למען האמת מדובר בהידרדרות שנמשכת כבר מספר שנים, אבל ההרגשה היא כי המצב הולך ומחמיר בתקופה החרונה, ורבים מהאנשים ששוחחנו איתם, כולל מקורבים מאוד לראשי המפלגות בטוחים בי האסון קרוב מתמיד ונמצא ממש מעבר לפינה.

לקראת קמפיין שיעלה בקרוב בפורטל פ"ת לשיח מכובד ומכבד ולמיגור האלימות, נפגשנו עם שני חברי מועצה שמייצגים את הצד המתון, שלא לומר השפוי, משני עברי המתרס הפוליטי (לפחות כרגע..). אורן חפץ ואיציק ישראל הם חברים ברמה האישית, ותופתעו לשמע, אבל גם חושבים באופן דומה בלא מעט נושאים שעל סדר יום הציבורי. ובכל זאת, באופן טבעי הם חלוקים לגבי חלק מה"אשמה" והגורמים לשיח האלים בפייסבוק ובכלל.

אורן חפץ (מימין) ואיציק ישראל בפגישה חברית

אורן חפץ, חבר מועצה מטעם "עיר צעירה" הוא מומחה בניהול ספורט ותושב אם המושבות. הוא פעיל בנושאים הקשורים לשכונה, ורוצה לעשות מהפך בתחום הספורט בעיר. "הספורט מאחד את כולם, תושבים רבים בעיר, יותר מהממוצע הארצי, עושים פעילות ספורטיבית וחשוב לעודד את הנושא. זה גם יעזור במיגור האלימות".

איציק ישראל, היה עד לפני כשנה סגן ראש עיר וראש מנהל החינוך. ברור שמצד אחד כואב לו שהוא לא בצד העשייה וידיו כרגע כבולות, אבל הוא שלם עם עצמו. הוא חצה את הקווים, עבר לאופוזיציה, ועד היום לא מעוניין להרחיב בנושא. בכל זאת הוא אומר לנו: "אם הייתי נשאר בתפקיד והיו נותנים לי לפעול בהתאם לתכניות המסודרות, אין לי ספק שבעוד שנתיים החינוך בעיר היה במקום אחר. כשמקצצים לך בסמכויות אתה לא יכול להיות שלם עם זה". הוא מודע לעובדה שדווקא שתיקתו גרמה להפצת שמועות שונות ומשונות: "באתי לעשות פוליטיקה אחרת. אני לא שייך לצעקנים, וגם באופוזיצייה אני עצמאי ולא שייך לאף מחנה. ראש העיר לא מתייחס לאופוזיציה ולא נותן לה את זכות הדיבור וזה בניגוד לחוק. ההליכים לא תקינים ולכן לו נותנים לא כבוד".

חפץ לא מקבל את הגירסה של ישראל ועונה לו: "זה המשחק הפוליטי. באף מקום לא סופרים את האופוזיציה. ראש העיר הוא זה שמנהל את העיר. בשביל זה יש בחירות. אנחנו יכולים לנסות להשפיע על המדיניות אבל ראש העיר הוא הקובע. נכון, ברוורמן הביא סדר עדיפויות חדש וזו זכותו. הוא רוצה להשקיע במיתוג העיר ובאירועים. אם נעשה סקר נגלה כי הרוב המוחלט של הציבור בעד סדר העדיפויות הזה, הבעיה היא שיש מיעוט צעקני".

לאחרונה גברו והחמירו הביטויים שנשמעים, ולא רק ברשת, כולל קללות של פעילים ואפילו בישיבות המועצה היו מספר מקרים על סף האלימות, שרק בזכות נוכחים באולם נמנעו מכות של ממש. חפץ: "לפני 20 שנה ראיתי את זה בטייוואן. לא האמנתי שזה יגיע גם לפ"ת".

השניים מסכימים כמובן שחייבים להוריד את הלהבות, ומנהגי שני הצדדים חייבים לגנות ולהעמיד במקום פעילים ועובדים שחורגים ממקומם ותפקידם.

לעתים נראה כי הציבור "התמים" לא מודע ל"משחק הפוליטי" שמתנהל, כמו גם לעובדה שרוב האנשים (אם לא כולם) שלוקחים חלק בשיח האלים, פרט לפוליטיקאים עצמם, הם פעילים שקיבלו או לא קיבלו ג'וב, ו/או שהעסק שלהם זכה או הפסיד במכרז, ובהתאם לכך הם קובעים את עמדתם, לעיתים קרובות בצורה בוטה וחסרת כבוד. אומנם מרבית הציבור כלל לא נחשף לתרבות הדיון הקלוקלת, אבל ברור גם לחפץ וישראל כי יש חשש שאזרח תמים (או שלא), יחליט לקחת את החוק לידיים וחלילה יגרום לאסון.  

חפץ: "הגעתי לתרום חמש שנים בהתנדבות למען הציבור. כך חונכתי וכך אני גם מחנך את ילדיי. יש הרבה דברים שעשיתי ואחרים לקחו לעצמם את הקרדיט - אני לא נוהג לפרסם את עצמי. פתאום אני מוצא עצמי במגננה בגלל שגורמים שונים החליטו לתקוף אותי ללא סיבה. לפעמים מדובר באנשים שהם חברים שלי ועשינו הרבה דברים טובים ביחד לטובת השכונה והעיר. בגלל שמלכלכים עליי ברשת, חברים של הילדים שלי, או הורים בבית ספר מסתכלים עליי פתאום אחרת, באים אליי בטענות וללא סיבה אמיתית".

לסיום, אפשרנו לשני הג'נטלמנים להעביר לציבור מסר מסכם. חפץ: "חשוב שידעו כי חברי המועצה המתנדבים עושים הרבה, אבל הם לא עובדי עירייה. אנחנו לא מוקד 106, אנחנו משפיעים על המדיניות. גם אם היינו מתפרנסים מזה אין סיבה להשמיץ. לצערי החברה שלנו איבדה את הרעות. השיח הפך להיות אישי ולא ענייני. ברור שהציבור רוצה לראות תוצאות, ואנחנו רוצים לשפר את השירות לתושב. צריך לכבד אחד את השני ורק כך אפשר להגיע לתוצאות".

המסר של ישראל: "חשוב לעבוד על פי החוק. אני אומנם עצמאי ועקשן מבלי לדבר הרבה, אבל חשוב לתת לכולם את זכות הדיבור. השירותים והתשתיות בעיר חסרים ועל כך המחלוקת. השינויים בסדרי העדיפויות פוגעים בשירות. הבסיס יותר חשוב מהמיתוג והאירועים. חינוך טוב עולה כסף ובזה צריך להשקיע".