5 עובדות על השתלות איברים

היכרות עם הנושא של השתלת איברים יכולה לעודד אנשים לתת את הסכמתם לתרומה מן הסוג הזה. הנה 5 דברים שאולי לא ידעתם.

המחסור הקבוע באיברים להשתלה מהווה נכון להיום את המחסום העיקרי מפני התקדמות טכנולוגית, רפואית ומדעית בתחום. עם זאת, ישראל ומדינות מערביות נוספות ברחבי העולם מחפשות כל הזמן אחר דרכים חדשות להגדיל את מספר תורמי האיברים, בין אם בחקיקה ובין אם באמצעות העלאת המודעות של הציבור הרחב.

הנה למשל 5 עובדות שכדאי לדעת על השתלות איברים בארץ ובכלל:

1. איברים להשתלה אפשר לקחת גם מאדם חי

איברים להשתלה אפשר לקחת לאחר המוות, כמו לדוגמא ממי שנקבע כי מת מוות מוחי בעקבות תאונה, חבלת ראש או כל מצב אחר שבו המוח נפגע מהיעדר חמצן אך לא הייתה פגיעה אחרת בגוף. בתוך כך, תרומת כליה אפשר לקחת גם לאחר מוות לבבי, אולם מה שרבים לא יודעים זה שקיימת אופציה של תרומת איבר מן החי – בה אדם חי תורם לאדם אחר את אחד מאיבריו.

2. כליה היא האיבר המושתל ביותר

ברשימת האיברים המושתלים נמצאת כליה במקום הראשון ואחריה הכבד, לב, כליה ולבלב, ריאה, כבד וכליה ולבסוף לב וריאות. מבחינת תורם חי, האיבר הנתרם ביותר הוא שוב הכליה ואחריה הכבד. מנגד, שיעור הזוכים להשתלה מכלל הזקוקים לה עדיין נמוך וזאת כאמור בגלל מחסור באיברים.

3.  כל תושב ישראל מעל גיל 18 יכול לתרום איברים

המרכז הלאומי להשתלות פועל בישראל יחד עם גוף בשם "אדי" במטרה לקדם תרומות איברים. בין היתר, החתמה על כרטיס אדי - כרטיס תורם, מאפשרת לצרף את החותם למאגר ישראלי של כאלו שמוכנים לתרום את איבריהם לאחר מותם. בעבר הייתה מחלוקת דתית סביב הסוגיה, אך כיום ישנם רבים שתומכים במגמה. כמו כן, כל תושב ישראל מעל גיל 18 רשאי על פי חוק לחתום על כרטיס "אדי" ולהסכים לתרום את איבריו.

4. זמן ההמתנה הממוצע משתנה בין סוגי האיברים

הביקוש לאיברים מסוימים לעומת אחרים משפיע על זמני ההמתנה. לפי נתונים מדוח הכנסת לשנת 2005, זמן ההמתנה הממוצע לכליה הוא 3-5 שנים, לעומת זמן המתנה ממוצע לכבד שעומד על שנה וחצי. זמן ההמתנה לריאה הוא עד שנתיים ברוב המקרים, למעט מקרים מיוחדים שבהם צריך לקבל אישור רפואי מצד אנשי המקצוע.

5. אין קריטריונים אחידים בין מדינות שונות בהקצאת איברים להשתלה

מפתיע לגלות שאין אחידות בין מדינות המערב בכל הנוגע לקריטריונים ועקרונות בהקצאות איברים להשתלה. יש כמובן שיקולים כלליים מקובלים ובהם מידת התאמה גנטית, משך ההמתנה לתרומה, מידת ההתאמה בגודל הפיזי בין התורם והנתרם, גיל הנתרם והקרבה הגיאוגרפית ביניהם, אך כל מדינה רשאית לקבוע בצורה אחרת את סדר העדיפויות.