יהלי רואה מסכם את העונה הכושלת של הפועל פ"ת ובכל זאת נשאר אופטימי לגבי העתיד, כי האהבה לעולם נשארת.
ניסן יחזקאל נשלח הביתה
הפועל פ"ת חייבת את עלייתה לליגת העל לאדם אחד – ניסן יחזקאל, שעבד בתנאים לא תנאים כמה חודשים, התמודד עם צרות כלכליות ופנימיות ובכל זאת החליט להישאר ברגעים הקשים. יותר מזה, הוא אף הצעיד את הקבוצה לעלייה כנגד כל התחזיות. כשמדברים על כפיות טובה וחוסר הכרת הטוב, מתכוונים לצעד של ראשי המועדון בסיום העונה שעברה – היפרדות מכוערת וחד צדדית מיחזקאל.
מאמן טירון מתמנה
עם כל הסימפטיה ויש סימפטיה רבה כלפי עידן בר-און, כל מקרי העבר הוכיחו כי הנחתה בבום של מאמן לבוגרים, בלי הכנה מוקדמת, מועדת לכישלון. בר-און לעולם לא אימן קבוצת בוגרים בחייו, הוא הגיע לתפקיד כשהוא בסה"כ בן 32, כשעונה קודם לכן הוא מאמן בליגת המשנה המחוזית לנוער. שלא יהיו טעויות – אני חוזה לבר-און עתיד מזהיר, אבל זה היה צעד חריף מדי, ומחושב כלכלית מדי של בן דקון.
מאמן צעיר ושוער שפישל. בראון וקאלה
הכנות שערורתיות לעונה
עוד לא קמה קבוצה בליגת העל שלא עשתה מחנה אימונים מסודר, מלבד שתיים – הפועל אשקלון לפני כמה שנים, והפועל פ"ת לפני העונה הנוכחית. בשני המקרים זה נגמר בירידה מהדהדת לליגת המשנה. הניסיון של המערכת והעומדים בראשה "לעקוף" את עניין מחנה האימונים באירופה, או לכל הפחות – בקיסריה או באילת – הוכחו כשגיאה חמורה. שלושת הימים המאולתרים בנתניה היו חלטורה שאין כדוגמתה, והתוצאה – נראתה בשטח.
רוזנצוויג מועזב
אוקיי, אז הבאתם מאמן צעיר וטירון לפלטפורמה המרכזית, ניחא. החלטתם בצדק להציב לידו דמות מקצועית בעל שיעור קומה, כמו גיא רוזנצווייג, שתקשר בין קבוצת הנוער לקבוצה הבוגרת - בהחלט מהלך נכון. אז מה בדיוק קרה שבאמצע נובמבר אין יותר צורך בתפקיד? רוזנצווייג, יציר כפיו של המועדון, יצא בטענות קשות כנגד המועדון על הליך הפיטורין הפזיז. עורך דינו ציין: "גיא רוזנצוייג שירת בנאמנות ובמסירות את הפועל פ"ת במשך שנים רבות. בין הצדדים קיימים יחסי עובד ומעביד ועליכם לשלם לו את כל המגיע לו, לרבות זכויות פנסיה. כבר כעת הנכם מלינים את שכרו בצורה חוצפנית". בהחלט מריח רע.
כל הסגל מתחלף
לא ייתכן שאחרי עונה מוצלחת בלאומית, כל הסגל יוחלף למעט שלושה-ארבעה שחקנים, כשהמרכזי שבהם, ליאור אסולין, עוזב אחרי מספר מחזורים – וכך גם אלקסלסי. זה לא רציני וכבר מאותה הרגע ברור היה שבר-און יתמודד עם משימת פאזל וחיבור קשים, קשים מדי. איפה גומז? איפה פרננדס? איפה רביבו?
ליאור אסולין. גם הוא עזב
קאלה דרשלר חותם
א'-ב' של קבוצת תחתית הוא שוער יציב וטוב. לפני מספר שנים נהנינו מצ'אבלינה הקרואטי המצוין, לאחר כמה עונות נהנינו מיוסי שקל בתקופת שיא ובפרידה מהאורווה היה לנו את אוסטין אג'ידה, שאלמלא הוא, העלילה הייתה נראית אחרת. לא ייתכן שיוחתם שוער שפישל בהפועל חיפה ונמצא כבר בעשור החמישי לחייו, עם כל הסימפטיה והרצון הטוב. כל ההתנהלות עם קאלה דרשלר הייתה לא רצינית, כשהוא מוצא מההרכב וחוזר אחרי שני משחקים. אם כבר נתת לאוראל כהן הכשרוני את הבמה, מר קורצקי, תמשיך איתו. אין ספק שהמשחק בסמי עופר טרף את כל הקלפים – מופע האימים של קאלה הוריד את הפועל מעשית לליגת המשנה.
חגיגת מושאלים
אני מבין שהפועל נכנסה לעונה הזו עם תקציב מינימלי, וזה בא לידי ביטוי בהעסקת מאמן בדמי כיס והצנחה של שחקני דרג ב' כדוגמת קובי מוסא. מתקבל על הדעת. אבל לא הגזמנו קצת עם המושאלים חבר'ה? דור כוכב, דור חוגי, עומרי אלטמן והרשימה עוד ארוכה – שחקנים צעירים ונפלאים, אבל חוסר הפרופורציות בהנחתת המשתבחים הללו ניכר לעין אצל כולנו. לא לעניין.
היהירות של קורצקי
לי באופן אישי יש תחושה שמנחם קורצקי נכנס בצורה יהירה לתפקידו כמאמן הפועל פ"ת. קורצקי הוא מאמן טוב, אבל לבוא ולהגיד ש"ירידה זה לא אופציה בכלל" הזכיר לי בדיוק את דבריו הלוחמניים של אייל לחמן מלפני שמונה שנים. והשאר, כמובן, היסטוריה. קורצקי בא עם שכרון כוח אחרי העונה המצוינת ברעננה והקדנציה בבית"ר, וסגר עונה אישית לא נעימה בעליל.
אדישות ומרמור ביציעים
הקהל של הפועל הוא הטוב בארץ, את זה סיכמנו כבר מזמן, אבל לצערי הוא לא מאוחד מספיק. הקולות בעד ונגד מאיר שמיר כבר יצאו מכל חור אפשרי, המאבקים הפנימיים בינינו הרסו כל חלקה טובה באווירה הפנימית ביציעים ומחוצה להם, והאדישות היא הרעה הכי חולה בקרב אוהדי הפועל פ"ת. למעשה, היום אוהדי הפועל, רדופי המכות והאכזבות, הפסיקו להיאבק באחדות ובעוצמה על הערכים שחשובים להם. עד שהבערה לא תשוב, אנחנו בצרות.
הקהל חייב להתאחד
בן דקון – לבד במערכה
קל לבוא בטענות כלפי מי שנמצא בקודקוד המערכת, אבל האם מישהו מכם, אוהדי הקבוצה היקרים, חשב להיכנס לעובי הקורה בהפועל פ"ת? לא. אז עד שלא נראה אלטרנטיבה שפויה וטובה להיכנס למערכת, נעשה טוב אם נגיד תודה יום יום למי שכן לוקח את מעמסת המועדון על גבו. אז למרות הירידה, תודה דורון, על כל מאמצייך. ובלי טיפת ציניות.
לסיכום – טעינו לא מעט, חטאנו בחטא היוהרה, לא באנו מוכנים לעונה הזו, לא עמדנו על המשמר כמו שנדרש מאוהדים מסורים, ועל כן מקומנו כעת בליגה הלאומית. אין מה להוריד את הראש. נכון, הירידה כואבת, אבל אפשר וצריך לחזור, שוב, לליגת העל. איך? יציבות. טוב עשה המועדון בהחתימו את קורצקי לעונה נוספת, וההודעה בדבר הישארותם של רוב השחקנים וחזרת המושאלים לסגל, עשתה לי טוב על הנשמה. הפועל פ"ת הוא מועדון חזק, מצופה באוהדים משולהבים שישטפו כל חור אפשרי גם בעונה הבאה וכזה שלא משנה מה תעשו – ישוב לקדמת הבמה. כי מסורת לא שוברים, והפועל פ"ת תישאר אהבתנו הבלעדית. בהצלחה.