על מחווה קטנה וחיות אחרות
17/11/2014
|
נטע שי זילברפרב
איכות חיים
השעה 07:45 בבוקרו של יום ראשון. אני ובני צועדים לכוון בית הספר כאשר מאחורינו משתרכים אמא וארבעת ילדיה בגילאים שונים, ב"פיזור" שגרתי לבית הספר ולגנים.
מולנו עובר עובד עיריה, שחום עור לבוש באפוד זוהר וחבוש במטאטא רחוב.
לפתע, אני שומעת את האשה מאחורי אומרת:........
מה אמרה האשה? מה נראה לכם? מה המשפט הראשון שעולה לכם בראש?
ובכן, האשה פנתה אל העובד וברכה אותו בבוקר טוב ואיחלה לו יום נעים!
הופתעתם?
מה אתם הייתם אומרים? האם הייתם אומרים? מתעלמים? מעווים פרצוף?
פניתי לאותה אישה, שאינני מכירה, שאלתי לשמה והודיתי לה על המחווה הפשוטה והעוצמתית לאותו עובד. ניהלנו שיחה קצרה וכל אחת פנתה לדרכה.
מקרים כמו זה שהיה לי הבוקר הופכים נדירים במקומותינו. ולא כי אנחנו אנשים רעים. אלא כי קהה בנו משהו.
אין לי ספק שרובנו לא היינו מרימים את הראש כדי לברך איש זר, לא כל שכן עובד עיריה, יהיה גוון עורו אשר יהיה (ואת זה אני אומרת בזהירות עדתית ושדית וסטריאוטיפית).
אנחנו כל כך עסוקים בריצות יומיומיות, במרדף אחר זנבנו וזנבות אחרים, מכלים את יומנו בנשימות קצרות ושטוחות, עד ששכחנו מה אנחנו יודעים לעשות הכי טוב, הכי מועיל, הכי מחנך והחשוב מכך הכי מתגמל! להיות בני אדם!
אנחנו חיים לפי השורה התחתונה, עושים חישובים של כדאי או לא כדאי ולרוב אלו חישובים במונחים כלכליים וכספיים.
כבודם של אלה במקומם מונח. אין ספק שעם מילה טובה לא הולכים למכולת (יש כאלה עוד?), אבל בואו נעצור לרגע ונבין את עוצמת המחווה.
פירוש מילוני של המילה מחווה הינה העברה מודעת ורצונית של מסר. אמירת שלום, הרי כמוה כאי אמירה. שתיהן מחוות. ההבדל הגדול טמון במסר שכל אחת מהן מעבירה.
האם אני תופס את עצמי כחלק ממשפחה, חברה, קהילה, מדינה? האם יש לי יכולת להשפיע ולסייע בקביעת אופיה, והכיוון אליו היא מתקדמת? התשובה לשאלה הראשונה היא אישית לכל קורא. התשובה לשאלה השניה היא כן! כן! כן!
מתוך הבנה שגם אי עשיה היא עשיה, הרי שאם אנחנו בוחרים לא לעשות, איזה מסר בחרנו להעביר?
רק אני נחשב, (ואם כולנו נחשוב כך אבוי למקום בו אנו חיים), ואם רק אני נחשב ורבים חושבים כמוני התוצאה היא ניכור ורידוד התפיסה החברתית. המשוואה פשוטה מאד- אם אני לא מתייחס ואתה לא מתייחס - סכום המשוואה הוא אפס!!!
לא נוכל למצוא מכנה משותף ביננו, נפעל מתוך בידוד ואז נוכל להאשים את האחר שהוא לא נחמד, לא משתף פעולה, לא מבין וכו'. איזו דוגמא אנו משמשים לילדינו?!
אמרו חכמינו שדרך ארץ קדמה לתורה. אני מאמינה גדולה בכך.
מחוות קטנות של יום חולין, הן צעד ראשון, אך משמעותי לקראת עתיד טוב יותר.
נטע שי זילברפרב M.S.P.C
מנהיגות אישית ועסקית
בואו להכיר את המנהיג שבכם ולפתח יכולות מנהיגות בארגון.
שתף ב-
תגובות
לצורך הוספת תגובה התחבר לאתר באמצעות
