סנובים, בלאוס כבר הייתם?

רק 6.7 מיליון תושבים מתגוררים במדינה שספגה הכי הרבה פצצות מארה"ב במלחמת וייטנאם, רק בגלל שהיא נמצאת בדרך לשם. "ארץ מיליון הפילים", שנותרו בה רק אלף פילים, היא היהלום של דרום מזרח אסיה, ושווה הרבה יותר מביקור "על הדרך".

הרפובליקה הדמוקרטית העממית של לאוס, כפי שהיא נקראת, נשלטת אומנם בידי המפלגה הקומוניסטית, אך נדיר מאוד למצוא ברחובותיה חיילים או שוטרים, וזאת בניגוד למדינות רבות אחרות באיזור. השקט, השלווה והנופים הירוקים המדהימים לאורך נהר המקונג, ולא רק שם, בנוסף לתרבות ולצניעות של התושבים המקומיים מותירים אותה כמקום שהזמן עצר בו מלכת.

שוק הלילה בלואנג פראבנג

כמעט כל תושבי לאוס הם בודהיסטים. כולם חיים בצניעות ופגעי הקאפיטליזם עדיין לא הגיעו לשם. לא תמצאו שם קניונים, גם לא רשתות אופנה בינלאומיות. רוצים לאכול? תשכחו ממקדונלדס או בורגר קינג. להבדיל ממדינות בודהיסטיות שכנות, הנזירים חיים בתוך הקהילה, לא מסתתרים במקומות שאסור להיכנס אליהם, ובכלל – הכל פתוח לכולם.

שקיעה על המקונג

אמצעי התחבורה העיקרי של המקומיים הוא האופנוע. אין ממש צורך ברמזורים, לאור כמות המכוניות הזעומה. רוב התושבים גרים בכפרים ומתפרנסים בעיקר מתיירות או מחקלאות. אין שם בתים משותפים על קומות. למעשה כמעט כל בית הוא עסק שמציע את מרכולתו לעוברים ושבים (כולל לתיירים) – מספרה, מכבסה, עיסויים, אוכל וכדומה.

מפלי קואנג סי

כמובן כמקובל באיזור זה של העולם קיימים השווקים השונים למקומיים ולתיירים – שוק האוכל, שוק הבוקר, שוק הלילה וכו'. האוכל מאוד זול – אפשר למצוא ארוחות אפילו בחמישה שקלים. בתי המלון לא כל כך זולים, בהשוואה לתאילנד למשל. עניין של ביקוש והיצע.

המקדשים פתוחים לכולם

לאוס מדורגת במקומות מאוד נמוכים בעולם בהרבה קטגוריות כלכליות, אבל דווקא משום כך, מי שמתגעגע לימים שבהם לא היה חסר לנו כלום, יאהב מאוד את המקום. פרט לתרמילאים מכל העולם, שמגיעים לכל מקום, לאוס היא מדינה שמעט מאוד תיירים באופן יחסי "גילו" אותה עד היום. רוב התיירים הבוגרים מגיעים מצרפת (לאוס הייתה מושבה צרפתית לפני שקיבלה עצמאות) או מהמדינות השכנות באסיה. כנראה שהסיבה היא דעות קדומות (שחלקן כבר לא כל כך נכונות) על מחלות נגיפיות במדינה.

חגיגה של ריחות וטעמים

בלאוס אין ים, והיא גובלת בחמש מדינות – סין, תאילנד, מיאנמר (בורמה), קמבודיה ווייטנאם. ויזה לכניסה ניתן לקבל בשדה התעופה (תמורת כ-30 דולרים) או במעברי הגבול היבשתיים. עיר הבירה היא ויינטיאן, אך עיר התיירות המרכזית היא לואנג פראבנג השוכנת על גדות נהר המקונג. כמו בכל מקום, החוויה הכי גדולה היא לפגוש במקומיים ולחוות את התרבות המקומית, אולי רגע לפני שהמדינה הזו תתחיל "לסבול" גם היא מהגלובליזציה, ופרט לנופים ומקדשים מפוארים, היא תתחיל "להצטייד" גם בגורדי שחקים וחברות מערביות שיהרסו את יופיה.

תחרות סירות במקונג

וחוץ מזה, התיירים הישראלים עדיין לא "כבשו" את לאוס, וגם רוב סוכנויות הטיולים המאורגנים עדיין לא רואות בה כיעד העומד בפני עצמו, אז אם לא עכשיו – אימתי?

מעוניינים לטייל או להצטרף לטיול בלאוס? לפרטים נוספים לחצו כאן

הולכים לעשות כביסה