מהם הגורמים למחלת טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא מחלה נוירולוגית כרונית אשר פוגמת בתאי מערכת העצבים המרכזית המצויים במוח ובעמוד השדרה. זו למעשה מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף עצמו, ובפרט את מערכת העצבים במחלה הספציפית הזו. מערכת העצבים המרכזית אחראית על תיאום בין תפקודי הגוף על ידי עיבוד המידע המתקבל במוח.

התוצאה של תקיפתה של מערכת החיסון את מערכת העצבים המרכזית היא התפתחות דלקת אשר מפרקת את מעטפת המיאלין של תאי העצבים וכך מעבר המסרים משתבש. טרשת נפוצה מתאפיינת בהפרעות בדיבור, הפרעות תנועה, תחושות נימול בגפיים, טשטוש ראייה ואף שיבוש בתהליכי חשיבה, למידה וזיכרון. התסמינים משתנים בין חולה לחולה, חלקם לוקים במספר תסמינים וחלקם מפתחים תסמין אחד בלבד.

הגורמים המרכזיים של מחלת טרשת נפוצה

המחלה נחשבת לנפוצה אך רופאים וחוקרים כאחד טרם הצליחו לגלות מה בדיוק גורם להתפתחותה. יחד עם זאת כיום ישנן מספר סברות אודות גורמים סביבתיים וגנטיים אשר עשויים להגדיל את הסיכוי לחלות במחלה. מהנתונים העולמיים ניתן לומר בוודאות שהמחלה נוטה להתפרץ יותר אצל נשים מאשר בגברים כמו גם באנשים לבנים. לרוב תתפרץ המחלה בין גיל עשרים לגיל ארבעים אם כי היום ניתן לאבחן את המחלה גם בגילאים צעירים יותר. 

גורם נוסף הוא גנטיקה אם כי הוא אינו גורם ישיר אלא חלק ממכלול גורמים אשר מביאים להתפרצות המחלה. עם זאת נמצא שאנשים אשר יש להם קרובי משפחה הלוקים במחלה הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות גם כן. תיאוריה נוספת אשר זוכה לתמיכה גדולה בקרב אנשי רפואה היא הסברה שהמחלה מתפרצת כתגובה לזיהום ויראלי.

גורמים נוספים שייכים לקבוצת הגורמים הסביבתיים. ישנה סברה שמחסור בוויטמין D הוא אחד הגורמים להתפרצות המחלה. הסיבה לכך היא שניתן למצוא מספר רב יותר של חולים במדינות שבהן החשיפה לשמש היא מועטה. גורם נוסף אשר הוכח ככזה שמגביר את הסיכון לחלות במחלה הוא עישון. המחלה אינה מדבקת מאדם לאדם ומעולם לא תועד מקרה שבו התפתחה המחלה כתוצאה מהדבקה.

מה הן דרכי הטיפול בטרשת נפוצה?

מאחר ומדובר במחלה כרונית לא ניתן להירפא ממנה לחלוטין, אך ישנן מספר דרכי טיפול אשר להן מספר מטרות. המטרה הראשונה היא לעצור או להאט את התקדמות המחלה והחרפת התסמינים, המטרה השנייה היא טיפול בתסמינים הקיימים והמטרה השלישית היא שיקום יכולת התנועה וטיפול בהפרעות הקוגניטיביות.

ישנם מספר סוגים של טרשת נפוצה אשר כל אחד מהם דורשים שיטת טיפול אחרת. טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית מאופיינת בפרקי זמן מסוימים שבהם ישנה התפרצות תסמינית של המחלה, ולאחריה הפוגה שבה לא מתקיימים תסמינים כלל או שהתסמינים קיימים אך ברמה נמוכה מאוד. טרשת נפוצה מתקדמת מאופיינת בהחמרה הדרגתית ומתמדת בתסמיני המחלה. קצב ההחמרה ותהליכה אינם ניתנים לצפייה והם משתנים ממטופל למטופל. טרשת נפוצה שפירה מאופיינת בהתקפי תסמינים קלים ביותר אשר ביניהם מתקיימות הפוגות ארוכות מאוד.

לרוב נהוג לטפל במחלה באמצעות מתן סטרואידים דרך הווריד או באמצעות טבליות במהלך התקף. הסטרואידים מאיצים את סיום ההתקף ומקלים על חומרת התסמינים. טיפול נוסף הוא מתן תרופות אשר תפקידן להקל על תסמינים שונים של המחלה כמו נוקשות השרירים, הפרעות בתנועה ועוד. ישנן תרופות הניתנות במטרה לעכב את החמרת התסמינים במיוחד במקרים של טרשת מתקדמת וטרשת התקפית-הפוגתית. תרופות אלו מוזרקות תחת עור המטופל אחת לתקופה, כאשר תדירות מתן התרופות משתנה מהאחת לשנייה. ישנם גם טיפולים משלימים כמו טיפול פסיכולוגי, פיזיותרפיה, טיפול פסיכיאטרי וריפוי בעיסוק.