כשבגרוש היה חור - העסקים של פעם בפ"ת

איזה תענוג לדור הצעיר הגדל היום בפתח תקווה ובמדינת ישראל. הכול מגיע בקלות ובפינוק אין סופי. חימום הדירה, סרטים, קניות, ומה לא?

שיחת טלפון? כבר לא צריך לרוץ ולחפש טלפון ציבורי. פעם שמענו חדשות מרדיו "שניידר" או "פיליפס" שנרכשו בחנות החשמל "אוקון" ברחוב חובבי ציון. והיום, בלחיצת מקש - כל שנבקש יגיע עד לפתח הבית.

אך היו במושבה (ולא רק) ימים אחרים. ימי הצנע - את האוכל קנו בתלושים. המטבע היקר היה הגרוש עם החור במרכזו, ושטרות כסף בעלי ערך רב, אותם הנפיק תחילה בנק "אנגלו פלסטין", ולאחר הכרזת מדינת ישראל בנק ישראל דאג לשטרות ומטבעות הכסף הראשונים. המיל והגרוש עם החור הנוסטלגי היו מטבעות בהם היו קונים את המצרכים ב"צרכנייה", את הנפט לחימום הדירה ולבישול מאכלי האמהות שבישלו על פתיליות, היו קונים אצל מוכר הנפט קורמני, שהיה מגיע עם עגלה וחבית ענקית הרתומה לסוס ומשפך בידיו.

שטרות מימי פלסטינה

כפי שאת בלוק הקרח, המיועד למקרר היה מספק פסח ליפשיץ, שפירא היה אחראי על חלב העזים לתזונה בריאה, והלחם היה מגיע על עגלתו של "שייע עיצים". התשלום היה במטבעות כסף או השטרות הראשונים שידעו תושבי המושבה מלאבס, יחד עם העם היושב בציון (וברחוב חובבי ציון - מרכז העסקים של המושבה) שקיבל בחגיגה שמחה ובלתי נשכחת את היום החגיגי כ"ט בנובמבר 1948, היום בו הוכרזה מדינת ישראל ותחילת המהפך הפיננסי של איכרי המושבה. אליהם, כמו לשאר התושבים, החלו להגיע תמורת עמלם כסף ישראלי "כחול לבן".

התמונות באדיבות המוזיאון הביתי של ניסים קלדרון.

לכתבות נוספות על פ"ת הנוסטלגית

תמונות נוספות של השטרות של פעם - מימי פלסטינה ועד ללירה הישראלית: