כך לא שומרים על ההיסטוריה

עצוב ומעליב לראות איך מתייחסים למבנה היסטורי כמו הבית ברחוב רוטשילד מספר 50. הבית נבנה על ידי יהודה ראב, ממייסדי המושבה, בשנת 1900, והוא השריד האחרון לבתי המייסדים בפתח־תקווה.

על ראב עצמו מעידים כי זכה לחרוש את התלם הראשון במושבה ואף שימש בה כשומר הראשון. בתו המשוררת אסתר ראב ז"ל שגדלה בבית, תיארה את המבנה ביומנה משנת 1910: "ביתנו היה בית מיוחד. היה בו איזה כובד, יותר נכון - רצינות, והרצינות באה מאבי. הבית החדש שנבנה על עשרות דונמים שקיבלנו מה'קומסיון' היה ארמון במושגים של אז. היה זה כליל הבנייה: תריסים ירוקים, חדרים גדולים, מרפסות גדולות וגבוהות, מכוסות ופתוחות".

מערכת פ"ת נטו שהתאכזבה מהטיפול בבית המלון הנוסטלגי ברחוב פינסקר, והתריעה על ההזנחה והשתלטות נרקומנים על המקום, ערכה הבוקר סיור נוסף במבנה ההיסטורי, ושוב התאכזבה. הבית של משפחת ראב, בו התנהלו חיי החברה של ראשוני המושבה, מוזנח ומלא עכברושים.

והשאלה המתבקשת: מדוע אותם  פעילים לשימור אתרים לא מקימים קול זעקה, ומעלים את שימור הבית הנוסטלגי ואת בית המלון לראש סדר העדיפות הברוכה שלהם? לפני שיגיעו הטרקטורים ולמען בצע כסף ייהרס הבית ועוד מגדל מנקר עיניים יקום במקומו. מתי כבר נלמד שבלי עבר אין עתיד? הגיע הזמן להתעורר לפני שהמעט שנשאר מהעבר של אם המושבות ייעלם.

בתמונות באדיבות ניסים קלדרון: כך נראה בית משפחת ראב ההיסטורי הבוקר.

לחצו כאן לכתבה על בית המלון הנוסטלגי ברחוב פינסקר