השפעת הרפורמה בביטוח הסיעודי על זכויות קשישים בישראל

בעולם כולו וגם בישראל, אוכלוסיית הקשישים נמצאת במגמת גידול מתמדת, דבר שמעלה את הצורך במערכות תמיכה סיעודיות יעילות. לא מעט אנשים מבוגרים מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם מציאות מורכבת שבה הם תלויים בעזרה לצורך קיום בסיסי, אך הם מתקשים לקבל אותה מהמדינה או מחברות הביטוח. בשנת 2018 הונהגה רפורמה בתחום ותפקידה לשפר את המענה הקיים לקשישים הסיעודיים ולהפוך את קבלת הקצבאות לנגישה יותר. 

נעשו לא מעט שיפורים, אך גם לא מעט אנשים עדיין מתקשים למצות את זכויותיהם בשל חסמים בירוקרטיים רבים ועדיין קיים אחוז גבוה של דחיות תביעות סיעוד. אז מהם עיקר השינויים ואילו עוד אתגרים יש בתחום? בואו נצלול לעומק הנושא. 

הרפורמה והשפעתה הפוטנציאלית על אוכלוסיית הקשישים  

לא מעט ביקורת נמתחה על מערכת הסיעוד בארץ והרפורמה באה להתמודד בדיוק עם הנושאים שבלב הביקורת. קשישים ובני משפחותיהם התלוננו על הליך תביעה מסורבל, הערכות מצב מחמירות ודחיות רבות על בסיס קריטריונים נוקשים. במסגרת הרפורמה, הוגדרו שש רמות במקום שלוש שהיו קודם, במטרה לספק מענה מדויק יותר לצרכים האישיים של כל מטופל. 

כך, למשל, קשישים עם מגבלות תפקודיות קלות יכולים לקבל יותר שעות טיפול ביתי, במקום להמתין להחמרה במצבם. השינוי נועד לאפשר רצף טיפולי טוב יותר ולמנוע הדרדרות שעלולה להוביל לאשפוז או למעבר למוסד סיעודי. כמו כן, במקביל, נקבעו תקנים חדשים לאופן הערכת המצב הסיעודי, עם דגש רב יותר על מסמכים רפואיים ועדויות מטפלים, כדי להפחית את הסיכוי לדחיית תביעות בלי הצדקה.  

המצב לפני הרפורמה ועיקרי השינויים שהוכנסו  

לפני הרפורמה, קשישים נאלצו להתמודד עם מערכת מסורבלת, שבה היו שלוש רמות זכאות בלבד, שלא תמיד התאימו למגוון הצרכים. במקרים רבים, קשישים שהגישו תביעות סיעוד נדרשו לעמוד במבחנים מחמירים, בהם נקבעה מידת תלותם בזולת על בסיס יכולתם לבצע שש פעולות בסיסיות (ADL), כמו רחצה, הלבשה ואכילה. מאחר שלא הייתה התחשבות מספקת בנסיבות אישיות וברמות שונות של מוגבלות, קשישים רבים מצאו עצמם נדחים או מקבלים סיוע שממש לא מספיק למצבם. 

השינוי המרכזי שהביאה הרפורמה הוא הרחבת מספר רמות הזכאות, כך שניתן להעניק קצבאות מותאמות באופן הדרגתי, ולתת פתרונות גם למי שנמצא במצב ביניים. כמו כן, במסגרת הרפורמה, ההליך הפך פשוט ונגיש יותר, תוך צמצום הצורך בבדיקות חוזרות ונשנות שמכבידות על הקשישים ועל בני משפחותיהם.  

ההשפעות המעשיות על זכויות הקשישים  

אין ספק שהרפורמה הביאה לשינוי – מאז כניסתה לתוקף, נרשם גידול משמעותי במספר הקשישים המקבלים קצבת סיעוד, ויותר אנשים זוכים להכרה במצבם. לפי נתוני הביטוח הלאומי, בינואר 2023 דווח כי 309,435 קשישים סיעודיים בישראל מקבלים קצבה, כאשר כ-55,000 מתוכם מוגדרים כסיעודיים ברמה הגבוהה ביותר. 

מעבר להגדלת מספר הזכאים, הורחבו גם מסלולי הסיוע, כך שקשישים יכולים לבחור בין קצבת שירותים ביתיים, קצבה כספית, או שילוב בין השניים. 

הרפורמה הביאה לעלייה במספר התביעות שהוגשו לקבלת גמלת סיעוד, מאחר שיותר קשישים הפכו מודעים לזכויותיהם ויותר משפחות פנו לבקש סיוע. אמנם ישנה עלייה באחוזי ההצלחה של תביעות סיעוד, אך עדיין נרשמים מקרים רבים של דחיות בלתי מוצדקות, במיוחד בקרב קשישים עם בעיות רפואיות מורכבות או לא קלאסיות מבחינת הגדרות הביטוח הלאומי.

הבדלים בהשפעת הרפורמה על קבוצות שונות באוכלוסייה  

הרפורמה השפיעה באופן שונה על קבוצות גיל שונות ועל אוכלוסיות מוחלשות. למשל, קשישים המתגוררים לבד או בפריפריה מדווחים כי למרות הגדלת שעות הסיוע, הם מתקשים למצוא מטפלים זמינים שיספקו להם עזרה בפועל. כמו כן, קיימים פערים בין עולים חדשים לוותיקים, כאשר עולים חדשים נתקלים לעיתים בקשיים בהבנת הנהלים ובהתנהלות מול הגורמים השונים. 

אז הרפורמה בהחלט הובילה לשינוי, אך אם אתם מעוניינים למצות את זכויותיכם בצורה הטובה ביותר ולהגיש תביעות סיעוד מבוססות ומנומקות, כדאי לכם להתייעץ עם גורמים המתמחים בתחום שיסייעו לכם להכיר את הנושא לעומק ועליכם להיות מוכנים גם להגיש ערעורים במידת הצורך. אנחנו כאן לרשותכם בדיוק לנושאים הללו, מוזמנים ליצור אתנו קשר.