כולם מדברים על חשיבה חיובית, מעט מספקים מתכון ליישום.
לעיתים כאשר המציאות מביאה לנו התנסויות מאתגרות, כל הסיסמאות ששיננו "לא מחזיקות". אנחנו משננים מנטרות על זה שהכול נפלא והחיים יפים, ואז כשאנחנו יוצאים לכביש ומישהו עוקף אותנו בפראות או מתגרה בנו, כל החשיבה החיובית מתמוטטת והפרובוקציה מכה בנו בפנים.
איך בכל זאת מיישמים חשיבה חיובית? אחת הדרכים ליישום היא הענקת מסגרת התייחסות חדשה למקרה. במקום לחשוב על זה שעקף אותי בכביש כעל מתפרע, אני יכול לחשוב עליו כמישהו שממהר לפגוש את ילדיו. במקום "איזה נהג מסוכן ולא מתחשב..." אפשר לראות אותו כ"איזה אבא טוב שממהר לפגוש את ילדיו...".
יכול להיות שבשלב ראשון זה יראה מגוחך ומופרך, רק שתרגול חוזר ונשנה יהפוך את זה להרגל. כי אנחנו לא באמת יודעים מה גורם לזולת להתנהג כפי שהוא מתנהג, וכל פרשנות שניתן להתנהגות שלו מופרכת באותה מידה. אז למה שלא נאמץ פרשנות כזו שתשאיר אותי רגוע ושליו?
דוגמאות נוספות לשינוי המסגרת:
1. ילד שנקרא לשיחה עם הוריו אצל מנהל הבית ספר בגלל התנהגותו החריגה. המטפל הסוציאלי שהיה בשיחה פנה אל הנער ושאל: "מדהים איזה אמיץ אתה, מאיפה אתה שואב את כול הכוח הזה להמשיך בדרכך מול כול ההתנגדות שזה מעורר?" הנער נדהם מהפניה מכיוון שהוא ציפה לגערות, כפי שהיה רגיל, ואמו קפצה ואמרה: "זה לא אומץ, זו טיפשות". "לא", אמר המטפל, בפנותו להורים - "אתם בטח עשיתם משהו טוב אם הצלחתם לגדל ילד נחוש כל כך", וחזר אל הילד והמשיך: "עכשיו רק נדמיין שתפנה את כל היכולת הזו לכיוון חיובי...?" שינוי מסגרת ההתייחסות הפכה את הילד מ"ממופרע" ל"נחוש".
2. אישה שהתלוננה שהיא כל היום "צריכה לנקות אחרי בני הבית". המטפל המשפחתי אמר לה: "איזה ברת מזל את שיש לך בני משפחה לדאוג להם".
3. ויש גם סיפור יפה על אדם שהגיעה שעתו להתייצב בפני בוראו ובבואו לפני בית דין של מעלה, הוצגה בפניו כל מסכת חייו. הוא ראה את חייו נפרשים כשביל חולי ובו פסיעות של שני זוגות רגליים. הוא פנה אל אלוהים ושאל אותו: "של מי הפסיעות?" ענה האלוהים: "אלה שלך ואלה שלי". המשיך האיש להתבונן בתמונה ולפתע ראה רק זוג אחד של פסיעות. שאל האיש: "ושל מי אלה ולמה היה רק זוג אחד?" ענה האלוהים: "זוכר את התקופה ההיא שהיית מאוד חולה? אלה הפסיעות מהתקופה ההיא. ופה זה הפסיעות שלך מהתקופה שהיית במשבר כלכלי", והוא המשיך למנות לאדם את התקופות הרעות בחייו. התבונן האיש בתמונה ופנה לאלוהים: "אז איך זה שתמיד שהיה לי טוב היית לצידי, וכשהיה לי רע והייתי צריך אותך באמת, נעלמת?" ענה האלוהים: "זוג הפסיעות הבודד שאתה רואה, זה בגלל שבזמנים הרעים שלך נשאתי אותך על הידיים".
טכניקה זו לקוחה מה-NLP ונקראת רה-מסגור ומשמשת להתמודדות עם תחושות כעס ותסכול.
איפה את או אתה יכולים לתת מסגרת חדשה להתרחשות שמעיבה על שלוות הנפש שלך?
לכתבות נוספות של יהודה בנך בנושא תודעה חופשית
יהודה בנך - כלכלן, מאמן אישי ועסקי מוסמך, דאן 2 קארטה, מתרגל מדיטציה ונון-דואליטי.
Master NLP Practitioner, HypnoCoach Pracrtitioner
הדף העיסקי של יהודה בנך בפורטל פ"תנטו