לכבוד סיום שבוע הספר העברי – ניסים קלדרון, יליד "מלאבס", משתף את גולשי פורטל פ"תנטו בסיפור על בתי הקולנוע ההיסטוריים של פ"ת.
לאחר שערכנו סיור קצר להכרת הרחובות המרכזיים של המושבה "מלאבס" הנוסטלגית, ועדיין לא ביקרנו בבית המלון "ירקון" שברחוב סלור - אותו בית מלון בעל הדרוג המלונאי הגבוה ביותר (מאחר והגג היה פתוח, דורג המלון ברמה של 1000 כוכבים שנצפו מהחדרים), ושהיה גם המלון בו העובדים היו גונבים את המגבות מהאורחים (את ההכרות היותר מעמיקה עם המלון נעשה באחד מהסיורים העתידיים), נתרכז הפעם בבתי הקולנוע שהיו מרכז הבילויים של ימים אחרים. ימים של אכילת הפלאפל מהעגלה הירוקה של ג'ק, שמקומה היה מול קולנוע "הדר" ברחוב מוהליבר. בין ביס מהמנה הגדושה במאכל הלאומי, לבין פיצוחי הגרעינים של המלכים "אשכנזי" ו"אברמיקו", היינו עומדים בתור ענק סביב הקופה העגולה, קונים כרטיס כניסה לסרטים של גיבורי ילדותנו: גרי קופר, ג'רי לואיס, אדי קונסטנטין, ג'וני "טרזן" וויסמילר, סופיה לורן, אליזבט טיילור, דוריס דיי, דבורה קר ואלילי ילדותינו "השמן והרזה", הלא הם בוט אבוט ולו קוסטלו. בכניסה לאולם הקולנוע קיבל את פנינו "טסה הסדרן", שהיה גם מקפיד שהצופים לא יגלגלו את בקבוקי הזכוכית במורד בית הקולנוע. כפי שעשו סדרני הפועל פתח-תקוה שהיו מופקדים על הסדר בבית הקולנוע "היכל" הצמוד לבית ההסתדרות ולמסעדה של זכריה.
קולנוע הדר
אותו בית קולנוע, בו התארחו מיטב אומני ישראל והעולם, שידעו שהצלחתם תלויה בתושבי המושבה שהגיעו להופעה. במקרה והקהל היה מפריע, הכישלון בהמשך דרכם היה בטוח. בין האמנים הרבים שגדשו את במת "היכל" היו: הגולדן גייט, מרינו מריני, הפלייטרס, ישראל יצחקי, שמשון בר נוי, שושנה דמארי והופעה בלתי נשכחת של זמרת המלחמות יפה ירקוני. בלתי נשכחת בגלל בן המשפחה אלעזר אברמוב הידוע כ"לייזר חושם" משלישיית "רוחמה ברוך לייזר", שהסדרן לא נתן לו להכנס לאולם לצפות בבת המשפחה. כתגובה דפק "לייזר" על דלתות היציאה מהאולם ושאג: "יפה אל תשירי, יפה אל תשירי....". זה אותו "לייזר חושם" סדרן מכבי פ"ת שנרדם מתחת למשאית שעלתה על רגלו, ובמשפט הפיצויים שנערך בבית המשפט ברחוב נורדאו קרא השמש בקול רם לתובע להגיע ולהעיד. "אלעזר אברמוב, אלעזר אברמוב" הדהדה שוב ושוב הצעקה. אך אלעזר אברמוב ישב מחוץ לאולם השופט ולא הגיב, עד שלחשו לאוזנו של שמש בית המשפט לצעוק: "לייזר חושם-לייזר חושם", וכך הגיע התובע לבית אברמוב למסור את עדותו.
קולנוע היכל
בתי הקולנוע "הדר" ו"היכל" היו המובילים באותם ימים, ואליהם נוספו עוד כמה. קולנוע "סטודיו" שהיה צמוד למגרשי הכדורגל והכדורסל של מכבי פתח-תקוה ברחוב שטמפפר - אותו בית קולנוע שבמרכזו היה מוצב עמוד, ובמערבונים שהוצגו בו היה צריך לראות את ה"גיבור" רוכב על סוס בצד אחד של העמוד, ואז לקום ולעבור לצד השני כדי לראות לאן רוכב ה"גיבור". ותיקי המושבה גם זוכרים את בית הקולנוע הקייצי שהיה בבריכת השחייה של המציל טיבי. שם גם הוסרטו הסרטים "היה בני" ו"גונבי האופניים". איך אפשר בלי להזכיר את בית הקולנוע "גן אור" של הוברמן, שם היו קונים כרטיסים זולים לשורות הראשונות ובתחילת הסרט נדדו הצופים עם הספסלים לשורות האחרונות, כאשר ברקע נשמעות הצעקות למצגת הפרסום "איפה הגנב, איפה הגנב" ו"כבו את האור" של דיירי הבתים הצמודים לקולנוע הקיצי שבמתחם קפה "הציפור הכחולה".
במעלה רחוב רוטשילד שלטו סדרני הפועל פתח-תקוה בקולנוע קייצי נוסף - קולנוע "אורון" המלא בזיכרונות ילדות לרבים מוותיקי המושבה. מלבד הסרטים והופעת האמנים הדגולים כמו לואי ארמסטרונג והארי בלפונטה, נערכו בו טקסי האליפויות של הפועל פתח-תקוה בימים שהמושבה הייתה מוכרת בזכות מעללי הגיבורים ללא מתחרים: סטלמך, ויסוקר, רצבי, קופמן, נהרי, זילברשטיין, חלדי, יפת, קרמר, קרני, מזרחי, מרקוס, רביוב, רדלר, פריזט, אברמוביץ' ואשר זליקוביץ'. היו גם בתי קולנוע בתוך השכונות: שערייה, עמישב והקולנוע של פסקל בנווה עוז - בימים שהתרגום לא היה בגוף הסרט, אך החיים במושבה היו כסרט שחלף עם הרוח יחד עם קולנוע שלום שהיה צמוד לשוק הקטן ברחוב הרצל, ושלידו היה "מכבי האש" היחיד בעולם שנשרף.
קולנוע אורון
התמונות באדיבות המוזיאון הביתי של ניסים קלדרון
שבוע הספר מסתיים, אך פורטל פ"ת ימשיך להביא לכם סיפורים נוסטלגיים על פ"ת לאורך כל השנה.