פרשת השבוע שלנו - "וישלח", עוסקת ביציאתו של יעקב מהגלות אל ארץ ישראל וההתמודדויות שיש לו עם הכח של עשו. הפרשה גם מונה את "האלופים" - המלכים שיצאו מעשו שמסמלים את הביטויים של כוחותיו בעולם.
ננסה אם כן להבין, מה הם אותם כוחות הגלומים בשני האלופים מגדיאל ועירם?
פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה בשם "יעלם שבני" יענה לנו על השאלה:
"יעלם שבני, נעלם זמני, מתי שב אני אל מושב עירם. שור צור ישראל! עמך עבד אל אלוף מגדיאל ואלוף עירם".
יעלם הוא אחד מאלופי עשו דרך אשתו אהליבמה - הוא הכח הצבאי ששובה את עם ישראל לגלות. הוא גורם לכך שכביכול נעלם זמנו של עם ישראל - ללא מדינה בארץ ישראל, לעם ישראל יש נתק עמוק. לכן משתוקק עם ישראל מתי שב אני אל מושב עירם - להיות אומה ריבונית בארצה.
למה דווקא עירם? ולא עירי? אלא עירם זה לזירה האוניברסאלית - מקום ההשפעה של עם ישראל על אומות העולם כשהוא יושב ריבוני בארצו.
בנוסף שני אלופים השייכים לשושלת אדום - התרבות המערבית הופכים אותנו לעבדיהם. מגדיאל דומה למילה ישראל. בשניהם יש לשון גדולה - שררה בישראל, ומגד בעשו (כמו ממגד שמים או אפשרות שזה קיצור של גדול). ועירם זה כח ההשפעה בזירה הבינלאומית כמו שראינו מקודם.
אם כן, שני כוחות אלה לא מאפשרים לעם ישראל התפתחות בתחום האוניברסאלי הם מנסים להשאיר אותו מצומצם וחלש גם כשכבר חזר לזירה הבינלאומית.
ומה הפתרון? ר' ישראל נג'ארה מציין את שמו של הקב"ה בתור "צור ישראל" - הוא השם של הקב"ה כשמשתף את עם ישראל בגאולה ("בזכות צור ישראל וגואלו" נחתמה באופן פלאי מגילת העצמאות...).
ככל שעם ישראל יתפוס את הזירה הבינלאומית ויחבר אותה לה' ממילא ידעך כוחו של עשו ויתקיים בנו - "אל ציון הושע, ולשבי פשע. צדיק ונושע רוכב על עירם".
שבת שלום ומבורך!