אושפיזין בסוכת משפחת מירזיוף האגדית

ותיקי המושבה ולימים העיר פתח תקווה זוכרים לטובה את המשפחה "הבוכרית" מרחוב רוטשילד פינת נורדאו - משפחת מירזיוף היקרה. אב המשפחה משה (משיח), האם יפת התואר רחל והילדים אפרת, דני, רונית וארז.

את ראש המשפחה זוכרים במיוחד בגלל הקיוסק שהיה צמוד לקפה "הציפור הכחולה" בכניסה לחצר הבית בו נולדתי. לשם היו מגיעים תלמידי בית הספר פיק"א, שרוו את צימאונם במשקה הפופולארי באותם ימים -ה"צוף", ונהנו ממלאכת שטיפת כוסות השתייה במתקן הלחיצה העגול והקטן שהיה מתיז את המים לשמחת הילדים.

אושפיזין בסוכת המשפחה

מתוך אלפי התושבים, שגדשו את החצר והקיוסק שבחזיתו היה עץ התותים השחורים ששימש כאטרקציה ומקום מפגש, מעטים זכו בחג הסוכות להתארח בסוכת המשפחה המיוחדת, אותה בנו משה ורחל בעזרת קישוט הסוכה ע"י הילדים. כאחד שהייתה לו זכות גדולה כילד להתארח בסוכה, חייב אני להודות שהזיכרון מאותו אירוח בסוכה של משפחת מירזיוף בשנת 1953 מלווה אותי מידי שנה כאני מתארח בסוכת משפחתי או חבריי. קישוטי הסוכה המיוחדים לעדה הבוכרית שמשה היה מראשי המנהיגים והתורמים בה ולימים יקיר העיר פתח תקווה, טעמי המאכלים כמו ה"פלאו" ו"כופתא ברנג'י" שהיו מוגשים לאורחים בסוכה ילוו אותי לכל חיי.

משפחת מירזיוף המורחבת

השירה האדירה והתפילות מכל הלב והנשמה מתוך הסוכה, היו לזעקה "די לאפליות". די להוספת ארץ המוצא לשם האדם, מספיק עם הקצב הרומני, הפלאפל של התימני, האורז של הגרוזיני, חליו הסנדלר הפרנק, האוזו של היווני, והשוקו המגעיל של האשכנזי. כולנו עם אחד שהגורל חייב ללכד אותנו כיהודים  בארץ אבותינו, ארץ ישראל.

היוונים נחמיאס וקלדרון בתלבושת מסורתית של בני העדה הבוכרית

וכשאני ומשפחתי נשב כאושפיזין בסוכה אצל משפחת איינהורן באם המושבות יחזרו אלי שוב ושוב זיכרונות הילדות, מאותה סוכת פלאים של משפחת מירזיוף. ושוב ארכין ראשי על מותם של ראשי המשפחה משה ורחל ז"ל - מנהיגי בית הכנסת "בית יוסף" של העדה הבוכרית בפ"ת.

משפחת מירזיוף

מערכת פ"ת נטו מאחלת חג סוכות שמח לכל בית ישראל. אמן ואמן!

משה ורחל מירזיוף ז"ל

התמונות באדיבות המשפחה ולקוחות מהספר "חייו ופועלו".

למדור הנוסטלגיה של פורטל פ"ת